אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

"הגענו לפת לחם": אנשי התרבות נפגשו עם הנשיא ושר התרבות

על רקע המשבר שחווה ענף התרבות בשל נגיף הקורונה, נשיא המדינה ושר התרבות אירחו היום (ד') את נציגי עולם התרבות והאומנות בישראל ושמעו את המצוקה שלהם. "אנחנו חייבים שתוחזר התקווה, לכולנו", אמרה השחקנית נילי תגר במפגש

"הגענו לפת לחם": אנשי התרבות נפגשו עם הנשיא
  (צילום: מארק ניימן /לע"מ)

על רקע משבר הקורונה ומצוקת תעשיית התרבות והאומנות בישראל, נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ושר התרבות חילי טרופר אירחו היום (ד') מפגש עם אומנים ועובדי עולם הבמה בישראל. זאת במטרה לשמוע מקרוב על מצוקתם, הקושי למלא את האולמות וסכנת הקריסה של הענף.

"אני פועל. הגענו לפת לחם" סיפר לנשיא בכאב אייל אלטרץ, שעוסק בתחום כבר 35 שנה. "כבר ארבעה חודשים אין משכורת ובמתווה החדש אנחנו נקבל 3000 ש״ח. איך נתקיים מזה כשרק שכר דירה או משכנתא הם יותר. אנחנו הכי קטנים. אחרונים בתור. ישבתי במאהל ובסוף, כל ההסכמה שהגיעו אליה, אלי לאיש הקטן, היא על הסכום הזה. צברנו חובות וכבר לוויתי מכל העולם כסף. כעצמאים אנחנו נזרקים".

(צילום: מארק ניימן /לע"מ)

גילה אלמגור: "פתאום אין סיבה לקום בבוקר"

השחקנית נלי תגר, סיפרה כמה היא מאוכזבת מהיעדר התמיכה מהמדינה: "כעצמאית, שילמתי את חובותיי כל חיי והנה עכשיו כשאני זקוקה לגב מהמדינה, הוא איננו. אני מפסידה היום בכל הופעה כ-3000 ₪ אבל אני מקיימת כל הופעה שאני יכולה כי זה בנפשי והקהל חשוב לי. אנחנו חייבים שתוחזר התקווה, לכולנו."

גם השחקנית והיוצרת הוותיקה, גילה אלמגור, סיפרה על הכאב הגדול שהיא חווה מאז שהתאטראות סגורים וההצגות מוגבלות. "בעוד כמה ימים אהיה בת 81, 64 שנים שאני משרתת את התאטרון. זה מרכז חיי. להוציא את המשפחה הגרעינית הקטנה שלי, אין לי שום דבר אחר בחיים. אני שחקנית עברתי בכל תאטרון שיש. ופתאום אין סיבה לקום בבוקר, אין אופק מקצועי. העבודה הזאת היא סם החיים ולא חשוב באיזו משכורת ותפקיד. אנחנו לא רוצים תרומות או נדבות רק תמיכה בתאטרון כדי שיוכלו להעסיק את האמנים- מהצעירים ביותר ועד המבוגרים ביותר".

"מדינת ישראל מחויבת לספק גם הנשמה כלכלית כתוצאה מהמשבר במשק" (צילום: מארק ניימן /לע"מ)

הבמאי אבי נשר הזהיר במפגש מסכנת הקריסה המוחלטת של עולם הקולנוע, אך הוסיף כי קיומה של הפגישה הזו בבית הנשיא מעניק לו ולכל עולם האומנות תקווה."אנחנו צריכים פתרון דחוף כי לא נוכל לצאת לדרך כשאין תקציבים. אין משקיעים פרטיים כי אירופה כולה סובלת ואם האוצר לא יקצה אמצעים הקולנוע יקרוס ויעלם".

ברקע הדברים הקשים שנשמעו, הנשיא רובי ריבלין מסר: "אתם לא צריכים לשמוע עוד מילים יפות על מקומה החשוב, המכריע, של התרבות והאמנות בחייו של עם. אתם יודעים זאת היטב. תרבות ואמנות אינם מותרות. זה מה שמעצב את נפש האומה שלנו.

בלי התרבות והאמנות הישראלית, מדינת ישראל לא הייתה מה שהיא היום. אנשי התרבות והאמנות הם לא רק סוכני תרבות מופשטים. הם גם אבות ואמהות, אנשי ונשות משפחה שחיים חיים ממשיים וצריכים להביא לחם הביתה. אנחנו בזמן קשה במיוחד מבחינה כלכלית וחברתית."

(צילום: מארק ניימן /לע"מ)

הנשיא ציין כי למדינת ישראל יש אחריות כלפי כל האזרחים שלה בכל משלחי היד, והוסיף: "בעת הזאת, חובתה המוסרית של המדינה היא למפות כמה כל אחד נפגע, וכמה כל אחד צריך כדי להחזיק את הראש מעל למים. עולם התרבות היה הראשון להיסגר, והאחרון להיפתח. אני שומע את המצוקה שלכם. לא צריך להקל ראש בהנחיות מצילות החיים שאוסרות על התקהלויות בזמן עליית התחלואה. לצד זאת, יש לספק פתרון מקיף חברתי וכלכלי. מדינת ישראל מחויבת למי שנזקקים להנשמה כתוצאה מהמשבר הבריאותי, וגם למי שזקוק להנשמה כלכלית כתוצאה מהמשבר במשק."

שר התרבות והספורט, חילי טרופר, הודה לנשיא על מפגש חשוב ומרגש ואמר: "זה לא מובן מאליו שהנשיא מחבק את עולם התרבות ופותח את ליבו לאומנים וליוצרים במדינת ישראל. אלה ימים קשים למדינה ובתוך כך כמובן גם לעולם התרבות. לשמחתי, בשבועות האחרונים הושגו מספר הישגים כלכליים לתמיכה בעולם התרבות ובעיקר התאפשרה החזרה לבמה. עם זאת, עדיין ישנם קשיים וכאבים ועלינו להמשיך ביחד, כדי להתמודד עם כל אלה. דווקא בימים כאלה, נדרשים לחברה הישראלית אוויר ותקווה, ויש בתרבות כדי לספק זאת. אני שמח ונרגש לראות את התרבות חוזרת."

הזמר והיוצר, ארקדי דוכין, הציע פתרון יצירתי לעזרה וביקש את הסיוע של המדינה לאמנים שמבקשים בתקופה קשה זו לעסוק בתחומים אחרים, כמותו למשל, המבקש להתחיל לעסוק בעולם ממכר המזון עד שהמצב ישתפר. "זהו מגה-אירוע, כמו מלחמה בעיניי ואני חולם שהרגולציה והקשיים ירפו מאתנו ואולי אפשר יהיה בינתיים לעשות דברים אחרים שיש בהם ניצוץ של התחלה חדשה".

רביטל ויטלזון, שייצגה את עולם הבידור והסטנדאפ, הצביעה על הקושי להביא את הקהל לאולמות."אנחנו הראשונים שסגרנו אבל הקולגות שלי ואני יצרנו במהלך המשבר סרטונים להרמת המורל וברוך השם חזרתי שבוע שעבר לצוותא וכל הגוף שלי שמח, אבל הקהל עוד מפחד לחזור.

כל כך הרבה תקציבים הושקעו בתחילת המשבר כדי לחנך את האזרחים לשמור ולזכור, אנחנו צריכים תקציבים לחנך את הקהל לפתוח ולשמוח. אנחנו כל כך מתאמצים לשמור על הסדר – על התורים, על המרווחים. אנחנו מוכנים לספוג את האולם הלא מלא, אנשים שיושבים מולי עם מסכות. אנחנו כולנו בזה רק בשביל להמשיך ולפעול, אבל ללא קמפיין שישכנע את האזרחים שבטוח לבוא לא נצליח".

 

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו