'עובדה' של אילנה דיין היא התוכנית הוותיקה, החשובה והמוערכת בישראל, ולכן מאכזב מאוד היה לצפות בתוכנית סיום העונה שלה אמש.

מכירים את זה שאתם צופים בסרט לאחר שהתלהבתם מהטריילר שלו, ומגלים עלילה שונה לחלוטין? במידה מסוימת זו התחושה שצפה לאחר הצפייה אמש ב'עובדה'.

"מנגנון ההשתקה של הח"כ הבכיר נחשף", "עד היום הוא הצליח להסתיר את הסודות שלו", אלו רק מקצת המשפטים שנזעקו מבעד לפרסומת של תוכנית סיום העונה של 'עובדה', ששודרה אמש ועסקה בתחקיר אודות הטרדות מיניות, לכאורה, של ח"כ מאיר כהן מ'יש עתיד'.

הטרדות מיניות מצד ראשי ערים בישראל אינם חזון נפרץ בימינו. מספיק לעשות גוגל פשוט ולקבל בחילה. לפי הפרומו המבטיח, נראה היה שעומד להיוולד לנו אמש ההארי וינשטיין של הפוליטיקה הישראלית. בפועל, כבר לאחר צפייה במחצית מהתחקיר, עולה התמונה האמיתית שלו: זה ממש לא סיפור ותחקיר על הטרדה מינית שהייתה (או לא הייתה, תלוי את מי שואלים) – אלא לא יותר מאגדת נקמה דימונאית שהלכה והסתבכה. למעשה, לולא כהן עצמו לא היה מעורב בפרשה, ספק אם היה בה עניין או ערך ציבורי כלשהו.

משל לאדם שצפה בטריילר מבטיח לסרט מתח אפל. אולם, כשהגיע לקולנוע לצפות בו, קיבל במקומו סרט דרמה גנרי. מכירים את ההרגשה הזו? אז במידה מסוימת חווית הצפייה אתמול 'בעובדה' מזכירה את התחושה הזו. ומכאן גם מתחילה הבעיה של התחקיר – מעבר למניפולציה של הפרומו שהבטיח משהו אחד והציג משהו אחר – 'עובדה' בחרה לשים במוקד התחקיר את דורון ביטון ולהציגו כקדוש מעונה. ביטון, למי שלא צפה, היה יד ימינו של כהן בתקופתו כראש העיר ופוטר משם בבושת פנים, לאחר שורה של תקריות גזעניות והתנהגויות לא הולמות כלפי עובדים ועובדות בעירייה. כשאיבד את מקור גאוותו ומטה לחמו, גמלה בליבו ההחלטה לנקום בכהן ויהי מה.

לשם כך צידד, לכאורה, באחת מהעובדות להתוודות על הטרדה שעברה, לכאורה, מצידו של כהן. למען הספק, הוא מקליט אותה ואת הקלטת הוא טומן בתוך בובת הדובי של בתו הקטנה (מזל שלא היה מדובר בבובת דובי עם סוללות שיודעת לדבר). בהמשך, לאחר שיוצא עם הפצצה המתקתקת הזו החוצה, היא מתפוצצת דווקא עליו וזאת לאחר שהעובדת חוזרת בה מדבריה.

בהמשך, הוא יקבל עונש מאסר בעוד שאת כל הסובבים אותו – כולל אימא של המתלוננת שלפי הנרטיב של התוכנית, יש לה אינטרס שהסיפור יושתק – מקבלים קידום בחייהם המקצועיים. כהן עצמו באותה תקופה חוצה את הקווים ומתבסס בפוליטיקה הארצית בעוד ביטון עצמו מתבוסס בקנטינה.

גם עדותה של מזכירתו של כהן – רווית בן ברוך – שעדותה מהווה את הבסיס של התחקיר, היא בחירה מוזרה. בן ברוך היא אדם מרשים ומרואיינת מצוינת. אך האם יש הצדקה לשים את עדותה במשך כשעה שלמה? התשובה היא לא.

מעבר לכך, יוצרי התחקיר לא התמקדו בחקירה המשטרתית שהושתקה וקיבלה דקות מסך בודדות, או בניסיון להציג עדויות נוספות/קורבנות של כהן עצמו בתקופה הזו. וזו כנראה הבעיה המרכזית של התחקיר – באקלים הנוכחי, שבו "מי טו" בועט מההיסטוריה מנהיגים ואנשים בעלי כוח שניצלו אותו לרעה והטילו אימה מינית על סביבתם, התחקיר של 'עובדה' רחוק מלהיות כזה חרף הבטחתו.

ייתכן ואם הנרטיב היה אחרת מלכתחילה, ההתייחסות גם הייתה בהתאם. כהן, כפי שעולה מהתחקיר, הוא אדם כוחני מאוד והתחקיר הזה לחלוטין יעשה לו כאב ראש (הימור שלי: ראיון נרחב מצדו של כהן בקרוב מאוד על המסכים). אך האם כהן הוא טורף מיני? ובכן, לפי התחקיר מאמש ובעיקר כי אין עדויות כאלה – התשובה היא כנראה שלא.