אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

לאן נעלם החוק הנורבגי בליכוד | סיכום פוליטי

הדעות חלוקות האם נתניהו לא רוצה להתקדם במעלה הרשימה או העובדה היא שהוא לא רוצה נורבגי בכלל ומספיק לו עם הכניסה של קלנר ומארק לסגור את הסיפור הזה; ולמה השבוע הזה למתבוננים מהצד היה נראה כמו תוהו ובוהו? סערות תקשורתיות קמו ונכבו, רק השעיר לעזאזל התחלף

לאן נעלם החוק הנורבגי בליכוד | סיכום פוליטי
  (צילום: פלאש 90)

אחד אחר השני הגישו את התפטרותם שרים וסגני שרים מכל סיעות הקואליציה, בכדי להכניס על פי חוק את המועמדים הבאים ברשימה לחברי כנסת, מלבד סיעת הליכוד, שם אף אחד לא רוצה להתפטר ולא ממהר להכניס "כוכבים חדשים". ביום רביעי שעבר היו אלו חמשת שרי כחול לבן, שהגישו ליו"ר הכנסת יריב לוין את התפטרותם מהכנסת ובמקומם נכנסו יוראי להב הרצנו (יש עתיד), מיכל וונש , עינב קאבלה, תהילה פרידמן והילה שי וזאן. כך גם סגן שר החינוך מאיר פרוש לטובת מי שהפך לסמל המאבק לקידום החוק מיצחק פינדרוס , שר השיכון יעקב ליצמן לטובת אליהו חסיד ובנוסף לשר הפנים אריה דרעי שהכניס את אוריאל בוסו. שבוע שעבר כתבנו כאן על כניסתם של עוד 11 ח"כים, אז לאן נעלמו ארבעה נוספים? אם נשים בצד את השניים הנוספים מיהדות התורה, נשארו אריאל קלנר ואסנת מארק מהליכוד, שלא בגללם, נתניהו לא ממש מתלהב להכניס את הבאים בתור ברשימה.

נתניהו לא רוצה "להשתמש" בחוק הנורבגי, האינטרס שלו הוא הפוך, מבחינתו לא להגדיל את מספר הח"כים בליכוד, לא בגלל שמות ספציפיים כמו קלנר, מארק או אפילו עמית הלוי אלא מפריע לו השמות אחר כך. נתניהו מזהה את הבאים בתור כבעייתיים, ניסים ואטורי כאיש של דוד ביתן כשמייד אחריו במקום 42 מחכה לו איוב קרא, לכל הדעות סדין אדום. ביניהם נמצא שבח שטרן נציג מחוז יו"ש בליכוד, איתו הוא יסתדר אבל לשניים לעיל הוא ממש לא רוצה להגיע ובעקבותיהם גם לא רוצה לטפס במעלה הרשימה כל כך מהר.

בינתיים מחכים בשער לציפי חוטובלי וגלעד ארדן היוצאים לדרך חדשה בשגרירויות בעולם, כשהם יתפטרו נתניהו יכניס את קלנר ומארק לא כנורבגי אלא כחברי הכנסת מן המניין לפי סדר הרשימה. לכאורה, גם אחריהם יכול נתניהו לפי החוק להכניס בכל זאת עוד שני ח"כים נוספים דרך החוק הנורבגי, הדעות חלוקות האם נתניהו לא רוצה כאמור להתקדם במעלה הרשימה או העובדה היא שהוא לא רוצה נורבגי בכלל ומספיק לו עם הכניסה של קלנר ומארק לסגור את הסיפור הזה. מצד שני, גורמים בליכוד מספרים שהלוי מנסה ללחוץ מהכיוון שלו, אבל בלשכת נתניהו לא ממש מתרגשים.

ביום שני האחרון התדפקו השלושה על דלת הכניסה ללשכת ראש הממשלה בקומת הממשלה בכנסת, קלנר ומארק ביקשו לזרז את הנושא ושחוטובלי וארדן יתפטרו כבר השבוע והם ייכנסו בהקדם האפשרי ולא לחכות עד ה-5 ביולי שזה המועד שנקבע הכי מוקדם שהשניים מתפטרים, אך נתניהו סירב. הוא גם לא התחייב להלוי שהוא כן יבצע את הנורבגי למרות הניסיונות החוזרים ונשנים מבחינתו להצמיד את תמיכת אנשיו במיקי זוהר שמועמד בבחירות ליו"ר הליכוד העולמי בתמורה לכניסה לכנסת. 'אני מעריך אותך, אבל לא יכול להתחייב לא משנה מה שתעשה', היו רוח הדברים. שאלה מתבקשת – האם נתניהו מעכב דווקא את הח"כים הסרוגים? בליכוד משוכנעים שהוא לא פוגע בכוונה, והפוך, צריך ורוצה אותם כל עוד נציגי המפלגה הציונית נשארו באופוזיציה. ועוד הערה, לחבר כנסת חדש הכי משנה בעולם אם הוא נכנס השבוע או בעוד חודש, כל יום קובע, הוא רוצה להיות כבר שמה, לראות את שמו ותמונתו מתנוססים עם שאר באי המשכן, ובישראל לימדונו שאין יותר קבוע מזמני ואם לא עכשיו אימתי, החוק הנורבגי הוא מסוג הדברים שאף אחד לא יודע לאן הם מתגלגלים. תשאלו את פינדרוס.

למארק ביד יש קלף חזק, הוועדה למינוי שופטים, בה היא עתידה להיות חברה. אחדים אולי יחלקו על המשפט הבא, אבל שר המשפטים אבי ניסקורן עוד לא עובד אצל נתניהו, הוא יכול להתחיל לזרז עניינים ולהכריז על כינוס ישיבה כבר בשבוע הבא לטובת התנעת מהלכים, מה שיכניס את נתניהו לבעיה מאחר והוא חייב אישה כנציגה בוועדה.

קלנר צייץ בצחוק שבוע שעבר: "אמרו לי מזל טוב בשני במרצ בליל הבחירות כשהמדגמים הראו שהליכוד מקבל 37 מנדטים, אחר כך כשקמה ממשלת אחדות אמרו לי 'מזל טוב יש נורבגי ואתה תיכנס', אחר כך אמרו לי מזל טוב כשגלעד ארדן מונה לשגריר, אחרי זה אמרו לי מזל טוב שנתניהו עבר את הבג"ץ – הנה יש ממשלה, אחר כל אמרו לי מזל טוב כשהנורבגי עבר בקריאה ראשונה ועוד מזל טוב בקריאה שנייה ושלישית. בחיים לא קיבלתי כל כך הרבה מזל טובים". בסוף אולי יהיה באמת מזל טוב.

סתימת פיות

כינוי לעגני נפוץ לשידורי טלוויזיה הוא "טמבלוויזיה", חיבור של טמבל וטלוויזיה או "תשקורת", סיכול של המילה תקשורת לשקר. השבוע הזה למתבוננים מהצד היה נראה כמו תוהו ובוהו, סערות תקשורתיות קמו ונכבו, רק השעיר לעזאזל התחלף. לא היה יום מבלי שאחד הצדדים מימין ומשאל ניסה להשתיק את הצד השני. זה התחיל לפני שבוע וחצי מה שהוביל להתפוצצות ולהורדת התכנית. כל בר דעת מבין שהיא הייהת הטריגר להורדתם מהמסך, זה המשיך לכך בראיון איתי ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט מייד לאחר שאמרתי לו שלום ודברי פתיחה טען שאני "מייצגת חבורת צעקנים אלימה" וכי "באזור הפוליטי שבו את נמצאת ואותו את מייצגת להתקיף, להסית ולהשתלח זה נורמה" ולטענתו, "חוגי ימין נוקטים בסגנון של אלימות, הסתה ושיסוי". יומיים לאחר מכן במוצאי שבת רינה מצליח, המגישה הבכירה בערוץ 12 התבטאה ב"צורה פוגענית, מבזה ומשפילה וחצה את הגבול שבין חופש הביטוי לבין פגיעה ברגשות הציבור", לדברי דוד רגב נציב תלונות הציבור של הרשות השנייה, כשציטטה את התומכים של נתניהו כמי שאומרים ש"גם אם הוא יאנוס את הבת שלי אני אצביע בשבילו". את השבוע האחרון התחלנו עם חשיפת וויינט על פיצוץ הראיון של ח"כ עופר שלח מתנגח בשני המראיינים החרדים משה גלסנר ואבי בלום ומכנה אותם "אפס, כלומניק", מאחר ושאלו אותו שאלה שלא הייתה נעימה לו. יומיים לאחר מכן מתקבל פרשן ערוץ 12 אמנון אברמוביץ' בהפנת הימין במוזיאון תל אביב בקריאות גנאי מעליבות ופוגעניות, ובעקבות ההתגודדות סביבו נאלצו לוחמי יס"מ ללוות אותו מחוץ להתרחשות.

בכל המקרים היה מדובר במאבקי שמאל מול ימין ולהפך, התקשורת הפכה לזירה שבה לא מתקוטטים הצדדים בינם לבין עצמם, אלא הופכים את העיתונאים למושאי הסיקור, אנשי התקשורת עצמם הופכים לשק החבטות כשליחי הציבור. למשל, כאשר עומד חבר הכנסת אלי אבידר על בימת הכנסת ומרמז שניסו לתפור תפקיד לאמיר איבגי, עיתונאי מוערך רק בגלל שהוא ימני ומתעלם לחלוטין מהעיתונאי שהוא, מהמקצועיות שלו זה כישלון חרוץ בהבנת תפקידו של העיתונאי. אני עומדת מאחורי זה שאנשי תקשורת מפורסמים הופכים במקום מסויים, גם הם בשל מעמדם, לעמידים לביקורת המופנית אליהם, אבל יש הבדל בין ביקורת חדה ועניינית ככל שתהיה לבין מתקפות, השתקות, הורדת תכניות ועוד ועוד. צריך להלחם מלחמת חרמה על סתימת הפיות של עיתונאים משמאל ומימין.

אם בכתבה נמצאה טעות או פרסומת לא ראויה. דווחו לנו >
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
מתניה | 27-06-2020 6:03
וואו. הכתיבה הכי גרועה אבר.