כשמסביב יהום הסער: מדוע נתניהו נוסק בסקרים?

הסקרים האחרונים מעניקים לראש הממשלה בנימין נתניהו בראשות הליכוד בסביבות ה-40 מנדטים. על אף המשפט, על אף הזעם על משבר הקורונה, האבטלה, חוסר הבהירות לגבי הריבונות. כל אלו ונתניהו על הגל.

יש מצבור דברים שמעניקים לו את העליה הזו בסקרים. האחת היא שבירת האופוזיציה של נתניהו לגורמים. כחול לבן, המיזם הפוליטי שהצליח להעמיד משקל נגד ראש הממשלה שמכהן כאן הכי הרבה זמן – במשך שלוש מערכות בחירות, התפרק לגורמים. לפיד ויעלון נשארו כאופוזיציה מבחוץ, בעוד כחול לבן נכנסה בחלקים לממשלה, כשהנדל והאוזר סיעה אחת והאחרת מובלת בידי ראש הממשלה החליפי בני גנץ כשלצידו אשכנזי וניסנקורן.

יתרה מזו נתניהו הצליח בכך שאנשי כחול לבן שברו את שתי הבטחות הבחירות שלהם כשהם גם שמו פעמיהם ליצור ברית עם הרשימה המשותפת וגם לבסוף נכנסו לממשלה בראשותו, שני דברים שהבטיחו במהלך הקמפיין שלא יעשו.

במציאות שנוצרה נתניהו מרשה לעצמו להמשיך ולנצל את המצב הכאוטי סביב משבר הקורונה ולדחוף להעביר תקציב חד שנתי שיכול לתת פתח מילוט לסכל את מעבר ראשות הממשלה מבני גנץ ולהשאיר אותה בידו. כשבסקרים מי שמתחזק לצידו של נתניהו הם אותם גורמי אופוזיציה שנדחפים על גלי הביקורת על הממשלה. אם זה יש עתיד- תל"ם, ואם זו ביקורת מימין בידי ימינה.

אבל אני חושב שמילת המפתח פה הוא הכאוס בו אנחנו נמצאים. מדינת ישראל, כמו העולם כולו תחת משבר הקורונה, בו אי הוודאות מולכת בצורה רבה יותר מאשר הוודאות. ולכן גם עם כל הביקורת על נתניהו, כשהספינה כל כך מטלטלת ואין מושג לאן היא תובל, איש לא רוצה לבחון קברניטים חדשים.

אמנם הכלכלה תחת אי וודאות וכולם בכוננות ספיגה של הגל השני (שטרם ברור אם הוא פה בחיתוליו, או שאנחנו בפרומו קצר לקראת החורף), כשאין לנו מושג מה יהיה עם שנת הלימודים הנוכחית בקושי, שלא לדבר על השנה הבאה, כשאפילו אופציה של בריחה מהארץ נראית מסוכנת מתמיד, כאילו אנחנו כלואים פה במצב הנוכחי יחד, ואיש לא יודע מתי ואיך יהיה חיסון למחלה שטרם פענחנו אותה, אם יש משהו יציב בחיינו – זה בנימין נתניהו כראש ממשלה.

זה סוד הדבר. משבר הקורונה נכנס אליו ככפפה ליד. אז נכון שיש את כל הבעיות מסביב, ונכון שהיו ליקויים חמורים בתפקוד, ויש משפט פלילי ושותפים משמאל, ועוד כהנה וכהנה- אבל נתניהו הוא סלע איתן להישען עליו, וכשפיצל את המחנות התגלה שגם יריביו חובבים למשל אאודי 8 וגינוני שררה.

האם נתניהו יתפתה בשל הסקרים לצאת לבחירות בתוך פחות משנה וחצי? הפיתוי גבוה מאוד צד אחד, אך כל זה תלוי בהתפתחויות במשבר הכלכלי ובמשפט שלו.

השולמנים באים

נתניהו לא יהיה כאן לעולם. את זה יודעים כולם, על אף שזה נראה כאילו כך יהיה לנצח. לקרב הזה נערכים הכוחות. העימות שהתרחש לאחרונה בוועדת הכספים בין ניר ברקת לישראל כ"ץ סביב המענק לעצמאים היה בהחלט פרומו למה שרואים בכירי הליכוד לאחר עידן נתניהו. ברקת נשאר רק עם ההבטחה לתפקיד שר האוצר וללא כלום בידיים, מנסה לנצל את גל הביקורת של העצמאיים, שכבר זכה לחמישה מנדטים בסקר של חדשות 12 מבלי שיש באמת מפלגה עם פרצוף מוכר שמובילה זאת.

בליכוד יש שרואים בברקת כמי שעשה את כל הטעויות האפשריות כשהצליח להסתכסך עם כל הגורמים החזקים במפלגה על אף הפופולריות בציבור שמחוץ לליכוד.

הגל הזה של העצמאים נבחן בקפידה לאן הוא ילך, סביב המשבר הנוכחי והממדים שהוא יגיע. גם בנט, שזוכה להמון מחמאות ממומחים שונים, כולל מתחום הרפואה משחק במגרש הזה. נציין שהוא היה שם תמיד, גם בעיצומו של המשבר כשעוד תפקד במשרד הביטחון, הוא הראשון שדרש לפתוח את המשק, עוד בפסח, והציג תכנית מסודרת איך עושים זאת.

יורשים פוטנציאליים לתפקיד הם ישראל כ"ץ כמובן, שחושק בתפקיד שר האוצר ואדלשטיין שהוצמד לתפקיד שר הבריאות. אם אכן יתפתח פה משבר השניים הללו יהיו חלק אינטגרלי ממנו ואולי בגלל זה נתניהו יעד אותם למשבצת הזו. מי שנשארו מחוץ למעגל הזה הם אבי דיכטר שכעת כועס על נתניהו ומכוון הכי גבוה שיש וגדעון סער, שעושה עבודה שקטה, וחודר ללב הדי-אן-אי הליכודי, כשבהתמודדות הקודמת שלו הוא סימן את עצמו כיורש של נתניהו.

מלבדם נתניהו כבר סימן בעבר את רון דרמר ויוסי כהן, גם גלעד ארדן יתכנן את חזרתו מכהונה מעבר לים עם כוח רב יותר. אבל כעת נתניהו חי קיים ובועט ויש לפניו מספר מהמורות אותם הוא צריך לצלוח, בראשם הריבונות, התמודדות עם המשבר והעברת תקציב.