בשבוע הבא תהיה האזכרה של מרן הרב אליהו. לקראת האזכרה יצא ספר אביהם של ישראל חלק ט'. ונספר לכם משם סיפור והלכה.

סיפר יוסף אברמסון מגבעת אסף: באחד הלילות קראתי לילדיי סיפור לפני השינה מ"אביהם של ישראל". כיוון שהיה זה מוצאי שבת, בחרתי בסיפור קצר הקשור לשבת בשם "נרות כעין החשמל" ובו מסופר שהרב לימד הלכה בהלכות נרות שבת.

וכך אמר: "יש לברך רק על נרות שבת. אבל אין לברך על הדלקת אור החשמל, כי אין הדבר בידו, שהרי יכולה להיות תקלה במערכת החשמל והוא יכבה, ואינו יוצא ידי חובת הדלקת נר שבת באור זה, אלא ידליק שני נרות. ואם הוא נמצא במלון שלא יכול להדליק נרות – ידליק פנסים".

המשיך הרב אליהו זצ"ל וסיפר: "פעם אחת אמרתי הלכה זו באחת מתוכניות הרדיו, והשדרן אמר לי שהפסקת חשמל היא דבר שאינו מצוי. בעוד אנו מדברים והנה נפסק השידור, ולאחר כמה דקות הוא התחדש. שאלתי את השדרן: מה אירע? והוא אמר לי, שהייתה הפסקת חשמל. אמרתי לו: הנה, אתה רואה שהפסקת חשמל היא דבר מצוי, ולכן אין לסמוך על חשמל אלא על נרות או פנסים".

ממשיך ומספר יוסף אברמסון: בעת שהתחלתי לקרוא לילדיי את המילים הללו: "בעוד אנו מדברים והנה נפסק השידור" – לפתע כבה החשמל בכל הרחוב שלנו בגבעת אסף. ואמרתי להם אתם רואים שהפסקת חשמל זה דבר מצוי. לא בכל יום זה קורה אצלנו, אבל זה קרה עכשיו כדי שתזכרו את ההלכה ותבינו אותה היטב.

סיפור כזה היה לרב אליהו פעמים רבות. הרב סיפר כי פעם הוא לימד לא לאכול ליד ספרים, כי פירורים יכולים ליפול לספר וכשאדם בפסח יעיין בספר הוא עלול לאכול מהפירורים. היה איש אחד בשיעור שאמר בנימה של פקפוק. "מי אוכל פירורים". סיפר הרב כי חמש דקות אחר כך הפכנו דף בספר שבו למדנו ובספר שלו היה גרגיר של שומשום. מבלי משים הוא מרטיב את קצה אצבעו ולוכד את השומשום ובא להכניסו לתוך פיו. רגע לפני שהוא אוכל את הגרגיר אמר לו הרב: 'תברך בורא פרי אדמה. אתה הולך לאכול גרגיר שומשום'. כל היושבים בשיעור הבינו שהגרגיר הזה בא ללמד הלכה למעשה.