אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

הרב רבינוביץ זצ"ל: אישיות מולטיפוקל

30 לפטירתו: בשנים האחרונות נרקם בינינו קשר עמוק שלא במסגרת הישיבה, קשר של רב ותלמיד. במלה אחת אפשר להגדיר כי הרב רבינוביץ' זצ"ל היה אדם מולטיפוקל, בעל יכולת לראות לרחוק ולקרוב

הרב רבינוביץ זצ"ל: אישיות מולטיפוקל
  הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל (צילום: אהוד דהן)

אני מרכיב משקפיים לראיה מרחוק מאז תחילת דרכי בישיבת הר עציון ולאחרונה גיליתי שיש לי גם קושי להתמקד לקרוב. לאחר התייעצות מהירה עם אופטומטריסט הובהר לי שהתופעה רווחת ופתרון אחד הוא להחזיק בשני זוגות משקפיים. זה לא היה נראה לי סביר – אז האופטומטריסט הציע עדשות מולטיפוקל. "מה זה?", שאלתי, "אלו עדשות רב-מוקדיות לטווח קצר ורחוק", ענה. "הן מספקות פתרון הולם לבעיות ראיה כמו שלך". השתכנעתי.

לא הייתי מתלמידיו המובהקים של הרב רבינוביץ' זצ"ל, אך בשנים האחרונות נרקם בינינו קשר עמוק שלא במסגרת הישיבה, קשר של רב ותלמיד, ממש קשר אבהי. אם ישאלוני – מה היה כל כך ברב רבינוביץ', מה הספקת ללמוד? מתקופה קצרה שלמדתי להכיר את הרב בעיקר במפגשים בביתו, אני יכול להשיב: הרב רבינוביץ' זצ"ל היה אדם מולטיפוקל.

רבים העידו על מעלותיו כגון יכולתו לשלב בין למדנות לפסיקה, בין הלכה להגות, בין תורה למדע ועוד. באומרי "אדם מולטיפוקל" אינני מתכוון למעלות חשובות אלו. אינני גם מדבר על אנושיותו של הרב, על אף שהכירתיה היטיב: בכל פעם שביקרתי את הרב בביתו הוא נהג לפתוח לי את הדלת בעצמו, דאג לשאול אם אכלתי או שתיתי (וכמובן שלא משנה מה השבתי, הייתי מוכרח לטעום משהו מפירותיה של ארץ ישראל), ורק לאחר מכן – ניגשנו לדון בעניין שעבורו הגעתי. גם על מעלת הכנסת האורחים שלו כזו שתיארתי אינני מדבר כעת.

כאשר אני אומר שאישיותו של הרב רבינוביץ' היא מולטיפוקלית, אני מתכון לשילוב שהיה בו לראות לרחוק ובו בזמן לראות מקרוב. חיבור נדיר בין הראיה והתודעה ההיסטורית לאופן הפסיקה העכשווית שלו.

התפעלתי מהיכולת שלו

ידוע שקהילת יהדות אתיופיה, שנודעה בשם "ביתא ישראל", לא הושפעה מאותה התרחשות אשר אילצה את העולם היהודי לבחינה מחודשת של התחום התיאולוגי. הייתה זו קהילה יהודית, ללא שייכות לקנון אשר התפתח על ידי חז"ל לאחר חורבן בית שני.

במובנים מסוימים, נוצרו שני צינורות של מסורת יהודית: זו האתיופית וזו הרבנית-תלמודית. לדאבוני, הטענה הרווחת, המזהה את יהודי אתיופיה כקבוצה חריגה בשל מוצאם או צבע עורם, היא שקהילת ביתא ישראל היתה מנותקת מכל התפתחות הלכתית חז"לית, ועל כן הוסק שאיבדה את התורה שבעל פה. אבל מי שמתעמק במעט, עליו לשאול מי היה מנותק באמת, שכן הקביעה הזו מתנשאת מאוד. כולנו היינו מנותקים, אחד מהשני, לכן אף צד אינו רשאי לנכס לו את האותנטיות של המסורת.

באחת מפגישותינו, לאחר שהרב עבר על כתב היד של ספרי "מסיני לאתיופיה" שעוסק בעולמה ההלכתי והרעיוני של יהדות אתיופיה, הוא בירר, שאל, חידד והוסיף. התפעלתי מהיכולת שלו לראות את מסורת יהודי אתיופיה דרך צינור השתלשלות שלה. לא הייתה זו רק מעורבות רגשית: על מנת להציב אותה את הקהילה האתיופית כשווה בשיח היהודי בדורנו, הוא ראה את הייחודית שהיא מביאה איתה חרף העובדה שהתפתחה במקביל לצינורות של חז"ל.

מתוך אישיות מולטיפוקלית זו הוא כתב לי אחר כך המלצה לספר: "קליטת יהודי אתיופיה בתוך החברה הישראלית מעלה בעיות קשות במיוחד, אפילו יותר מאלה שחוו העליות מארצות אחרות, ואף הן מרובות היו.

היה מי שחשב שאפשר להכניס את כל העולים ולערבם כבסיר לחץ ובכך לבטל את כל המחיצות והמסורות הייחודיות של כל ציבור וציבור. רעיון זה פסול מבחינה מוסרית והוכח כבלתי-מעשי בחיים בארץ. לא ניתן לצפות מיהודים מאמינים, הנאמנים למסורת שלהם, שברגע אחד יזניחו את מנהגותיהם שירשו מאבות-אבותיהם, ויאמצו להם מיד נוסח עבודת ה' ואורחות חיים על פי הפוסקים האחרונים של קהילה זו או אחרת בישראל.

אולם אין ספק שאיכשהו חייבים ליישר קו עם הלכות רבות עקרוניות שקבעו לנו חז"ל, אשר מחייבות את העם כולו… באמצעות הספר ימצאו בני העדה דרך להתחבר אל העבר שלהם כעדה נפרדת, "ביתא ישראל", וגם לעבר ולהווה של עם ישראל כולו השב לארצו".

בין ראייה היסטורית לפסיקה עכשווית

לפני כשנתיים, פנינו יחד עם צוות ארגון 'עתים' לרב רבינוביץ', במטרה להעלות את סוגיית המשותף והמבדיל בין הלכות חופה וקידושין במסורת הרבנית ובמסורת של 'ביתא ישראל', בכדי למצוא פתרון להכרה בחופות שנעשות על ידי הקסים, מנהיגיהם הדתיים של יהודי אתיופיה. לאחר ששמע ועיין במתווה ההלכתי שהוצע על ידינו יחד עם הרב ש"י ויצמן, הוא מיד נתן את ברכתו: "אין ספק שזאת היא מצוות השעה – ליצור מערכת משותפת.

חשוב שיבינו שאנחנו דואגים לא רק לעצמנו אלא גם לציבור הרחב, והציבור הרחב הזה כולל בתוכו את הקהילה האתיופית. האתגר של השנים הללו הוא גדול מאוד, והוא נבחן בשאלה האם הציבור היהודי בארץ מסוגל להבין את גודל האחריות ליצור את הגשר הזה. אני מברך את הרבנים החשובים אשר עמלים על מלאכה יקרה זו, ודבריהם יהיו ודאי לרצון לפני אדון כול".

הרב רבינוביץ' זצ"ל חיבר בין הראיה ההיסטורית לבין פסיקת ההלכה העכשווית, בין הכלל לפרט. על כגון דא כתב הרב עמיטל זצ"ל ש"ראיית הקולות בהר סיני מורה על האיחוד בין כלל לפרט, ראייה כוללת, התופסת גם כל פרט ופרט ואלו מאוחדין עם אלו".

לפני זמן מה העברתי הרצאה באחד מבתי הספר בארה"ב. בסוף השיחה אחד התלמידים הרים את ידו ושאל: "אתה מכיר את סבא שלי?". "למה שאכיר אותו?", שאלתי. הוא ענה "סבא שלי גר בישראל וקוראים לו הרב נחום רבינוביץ'". עצרתי לרגע, ואמרתי לו זכית שיש לך סבא כזה. ולא רק הוא זכה. זכינו כולנו לסבא, לרב, לתלמיד חכם, פרופ' למתמטיקה שדרכו רבים ראו את הקולות של הר סיני בצורה מולטיפוקלית.

יהי זכרו ברוך.

 

הרב שרון שלום הוא רב קהילה בקריית גת וראש הקתדרה לחקר יהדות אתיופיה בקרייה האקדמית אונו. שותף בשולחן העגול של ארגון 'עתים', פעילים חברתיים וקסים, לקידום מעמדם של יוצאי אתיופיה במסגרת שירותי הדת.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
4 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
מוליטפוקל? מה הוא עבד בחנות אופטיקה
שמלוק | 11-06-2020 6:27
איזה הגדרות מצחיקות..
2
לפי הגנטיקה ביתא ישראל הם גרים, (אהבת הגר)
ד"ר לגנטיקה | 11-06-2020 8:43
כפי שהקהילה עצמה אומרת הם מממלכת שבא ההיסטורית ושהממלכה עברה גיור המוני, ואדרבה זו סיבה לקרב אותם אבל להבין גם כן שבתור גרים במקום מבודד הם לא יכלו לדעת הרבה
3
ישר כוח!
יוסי | 11-06-2020 11:59
מאמר מרתק. בהצלחה לרב שרון.
4
מילים כדורבנות! כמה חשוב
עדי | 11-06-2020 13:44
לכתו של הרב רבינוביץ' כבר מורגשת כל כך