אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

מחקר מדאיג: נגיף הקורונה גורם גם לפגיעה בלב

מחקר חדש באיכילוב מצא: בכ-40% מהחולים שאושפזו עקב קורונה נמצאה הפרעה בתפקוד חדר ימין בדרגות חומרה שונות. מחלימים מקורונה יצטרכו להמשיך ולעקוב אחר פעילות הלב

מחקר מדאיג: נגיף הקורונה גורם גם לפגיעה בלב
  מימין: ד״ר סקלי, פרופ׳ טופילנסקי וד״ר ליכטר

לא רק הריאות, סכנה חדשה כתוצאה מנגיף הקורונה.

בפתחה של מגיפת הקורונה, החלו להגיע דיווחים מסין אודות פגיעה בשריר הלב כחלק מהשפעותיה של המחלה. ד״ר ישי סקלי, רופא בכיר במערך הקרדיולוגי, יזם ביצוע של בדיקת אקו לב וסונאר ריאות לחולי הקורונה שאושפזו בבית החולים, בכל דרגות חומרת המחלה, במטרה לאתר פגיעה לבבית ראשונית ולאפשר בסיס להשוואה במקרה של הדרדרות במצב במהלך האשפוז.

במחקר שהתפרסם על בסיס תוצאות הבדיקות של 100 חולים מאושפזים, לו היו שותפים רופאים מהמערך הקרדיולוגי וממחלקת הטיפול הנמרץ, התגלו ממצאים מרתקים. בכ-40% מהחולים נמצאה הפרעה בתפקוד חדר ימין בדרגות חומרה שונות – זוהי הפגיעה הלבבית הנפוצה ביותר בחולי קורונה. בחולים שאושפזו במצב קשה יותר, הפגיעה בחדר ימין הייתה חמורה יותר. בחולים בהם נצפתה עליית טרופונין בבדיקת דם (אנזים המשתחרר בעת נזק לשריר הלב) נתגלתה, שוב, בעיקר פגיעה בחדר ימין. גם בחולים שמצבם הדרדר במהלך האשפוז היה ניתן לראות הידרדרות בתפקוד חדר ימין בבדיקת אקולב עוקבת. במיעוט החולים נמצאה פגיעה בתפקודו של החדר השמאלי.

תיפקוד הלב נפגע בגלל הקורונה

המסקנה העיקרית אליה הגיעו הרופאים הייתה שפגיעה בחדר ימין היא סימן ההיכר של הפגיעה הלבבית בקורונה.

את הסיבה לכך מסביר פרופ׳ יאן טופליסקי, המשנה למנהל המערך הקרדיולוגי: ״הנזק הלבבי הוא ככל הנראה תוצאה של הפגיעה הריאתית – החדר הימני של הלב ״רואה״ מולו לחץ ריאתי גבוה ותפקודו נפגע עקב כך״.

אם כך, מדוע עולה הלחץ הריאתי?

ד״ר יעל ליכטר, רופאה בכירה במחלקת טיפול נמרץ כללי, מסבירה שישנן מספר השערות לכך: ״התפתחות קרישי דם גדולים וקטנים בכלי הדם הריאתיים כחלק מתופעת קרישיות היתר אשר תוארה בקורונה, החמרה בהיפוקסיה (חסר חמצן) ברקמת הריאה, אובדן של רקמת ריאה תקינה ואף שימוש בלחצי הנשמה גבוהים״.

מדובר במחקר בעל חשיבות רבה, שכן הוא הראשון בעולם לתאר את הפגיעה הלבבית בחולי קורונה באופן שיטתי בעזרת אמצעי הדמייה של הלב, ולא בבדיקות מעבדה בלבד. ביצוע הבדיקות בחולים במצב קשה ובחולים שמצבם הדרדר לאורך האשפוז תרם להבנת הסיבות להדרדרות ולהכוונת הטיפול בחולים אלו.

באשר לתפקוד הלב לאחר החלמה מהמחלה החריפה, יהיה צורך להמשיך ולעקוב אחר המטופלים שהבריאו.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
אפשר קישור למחקר עצמו?
רועי | 09-06-2020 12:10
אתם מטומטמים שמאמינים לכל חרא שמאכילים אתכם...