בשעה טובה הגיעה לסיומה עוד פרשיית סרבנות גט שנמשכה יותר מעשור. לאחר 14 שנות מאבק שהשתרע בין יבשות ומדינות, סוף סוף נעתר הבעל המעגן להעניק לאשתו את הגט המיוחל.
מדובר בבני הזוג שהתחתנו בארגנטינה, עלו יחדיו לישראל ונולדו להם ארבעה ילדים משותפים. בדצמבר 2006 החליט הבעל לשים קץ לנישואים והגיש תביעת גירושין, שנה וחצי מאוחר יותר, בחודש מאי 2007, תוך כדי ניהול ההליך שהוא עצמו פתח ברח הבעל לארגנטינה, ומאז סרב בתוקף לשחרר את האישה.
האישה הסכימה לוותר על הכל – הבעל עדיין סרב
התיק הועבר לאגף עגונות במאי 2013 ובמשך שלוש שנים לא נרשמה התקדמות לדאבונה הרב של ויקי. החל משנת 2016 אגף עגונות של בתי הדין הרבניים פתח בניהול מו"מ עם הבעל באמצעות רבה הראשי של ארגנטינה גבריאל דוידוביץ', מה שעזר לקדם את הנושא. על אף שכל פעם האישה הסכימה לתנאים נוספים שהציב הבעל, כולל ויתור שלה על מזונות הילדים בעבר, בהווה ובעתיד, וגם לאחר מחיקת חובות הבעל, הוא סרב להעניק לה את הגט וכל פעם העלה דרישות חדשות והמשיך להתעלל באישה.
לפני שנה וחצי פנתה ויקי בבקשת סיוע מארגון 'יד לאישה' מבית 'אור תורה סטון'. הארגון החל לפעול נגד הבעל המעגן וביוני 2019 הוגשה על ידי הארגון תביעת נזיקין. בנובמבר 2019 זכתה ויקי בפסק דין לטובתה על סך 720 אלף שקלים ובמקביל לתביעה המשיכו ע"וד, טו"ר מוריה דיין ועו"ד תמר אודרברג מ'יד לאישה' לנהל מו"מ אינטנסיבי עם רבה הראשי של ארגנטינה.
בעקבות הזכייה של יד לאישה בתביעת הנזיקין, הבעל הרגיש את הלחץ וחודש בלבד לאחר מכן הסכים סוף סוף לחתום על הסכם הגירושין ולתת גט
יצא מהסגר הקורונה כדי לתת את הגט
מאז ולאורך תקופה של כחמישה חודשים הוחלפו מסמכים שונים בין הצדדים לשם הבטחת קיום ההסכם. למרות שויקי קיימה בקפדנות את כל דרישותיו, הבעל לא הפסיק להערים קשיים, וכל מסמך שעליו חתמה ויקי נאלץ לעבור עריכה נוספת לריצוי הבעל.
באמצע החודש שעבר נקבע סוף סוף מועד לסידור הגט והבעל אף קיבל אישור מיוחד לצאת מהבית בזמן ההסגר ששרר באותה העת בארגנטינה בעקבות הקורונה. בתחילה, איים הבעל לחזור בו שוב, אולם לבסוף ניתן הגט בשעה טובה. היום הגיע הגט לישראל ונמסר לידיה של ויקי בבית הדין בנתניה ובכך הגיעו לסיומן 14 שנות עגינות.
"14 שנות המתנה לחופש באו לסיומן בזכות עבודתן המדהימה של טו"ר עו"ד מוריה דיין ועו"ד תמר אודרברג מיד לאישה, בשיתוף פעולה יוצא דופן עם הרב הראשי של ארגנטינה הרב גבריאל דוידוביץ", אומרת פנינה עומר מנכ"לית ארגון 'יד לאישה' מבית 'אור תורה סטון'. "לאף אישה לא מגיע לחיות בעינוי מתמשך של 14 שנות המתנה לחופש . זו אכזריות שאין כדוגמתה ואסור לנו לקבל את המציאות הזו כגזירה משמים. העוול הזה נעשה בידי בני אדם תוך ניצול ציני של ההלכה ואין ספק שגם הפתרון צריך להימצא בעולם ההלכה. אנחנו מצפות מגדולי הדור שישימו קץ לתופעה האיומה הזו שהיא חרפת העולם היהודי כולו. מכל מקום, עד שימצא פתרון אנחנו נמשיך להילחם על חירותן בכל דרך אפשרית. תודה גם לאגף עגונות על הליווי האינטנסיבי של המו"מ לאורך השנים ועד לרגע השחרור".
תגובות
הרבנות לא מחדשת ומתעללת בנשים ניתן למצוא פתרונות הלכתיים לסיום נישואין גם בניגוד לרצונו של העבריין.
חכם מימון הבכיינות המתחסדת שלך לא תועיל לך/לבן שלך ביום הדין , הפמינאציות יכנסו בך ולא תשאר אפילו עם התחתונים . תקרא קצת נתוני יסוד ותפסיק להקשיב לטמבלים שנגררים אחרי הפמינאציות . על כל עגונה מתוקשרת וממומנת יש 2.5 עגונים שאף אחד לא סופר ומתוכם 1 כנראה יתאבד.
החרימו את החרבנות לחלוטין! אל תחכנה לגט בכלל! כן יירבו "ממזרים" בישראל!!!
לסרוגים בעיה קשה בקריאת נתונים הכיצד נפלו גיבורים ? גם מערכת סרוגים נפלה שבי לתעלולי הפמינאציות ?. הידעתם שעל כל עגונה יש 2.5 עגונים? לא ידעתם? ברור .. מאוד נוח להקשיב לשטיפת המוח הבכיניית של הפמינאציות. גברים תתעוררו ,אוכלים לכם את האשכים ואם לא לכם אז לבנים/שכנים/חברים שלכם
ההבדל הגדול בין עגונים לעגונות שעגונים יכולים להתחיל זוגיות חדשה ולהביא ילדים והכל סבבה, לעומת זאת מעל הראש של העגונות ניצבת סכין ה"ממזרות" כך שהן מנועות מלהביא ילדים ו14 שנה הרבה פעמים זה ההבדל בין אישה שיכולה להביא ילדים בזוגיות החדשה לאישה שכבר לא יכולה להביא ילדים
הבעל פותח הליך ובורח? מה עשתה שהיה צריך לברוח "בדצמבר 2006 החליט הבעל לשים קץ לנישואים והגיש תביעת גירושין, שנה וחצי מאוחר יותר, בחודש מאי 2007, תוך כדי ניהול ההליך שהוא עצמו פתח ברח הבעל לארגנטינה, ומאז סרב בתוקף לשחרר את האישה." הבעל פותח הליך ובורח? מה עשתה שהיה צריך לברוח?
גט האשה לא עשתה כלום, רק רצתה להתגרש. הבנת?
אולי הוסתה לדרוש דברים מוגזמים? עורכות דין מסיתות נשים לדרוש דרישות מטורפות. חוץ ממחצית הרכוש , גם מה שהבעל ירש מהוריו, גם מזונות מוגזמים שמשאירים את הבעל בלי אפשרות לחיות, בלי דירה ובלי הילדים. הכל בגיבוי בתי משפט למשפחה. הברירה שנשארת לו, זה או לברוח לארגנטינה, או להפוך להומלס, או להתאבד. ויש המון מקרים שמושתקים.