נס בטרמפ
ש: עליתי על טרמפ עם ערבי בטעות והוא נגע בי והטריד אותי מינית, בנס זה נגמר כך. האם אני צריכה לעשות סעודת הודיה או לברך הגומל?
ת: לתת צדקה. ואם ניתן, לפרסם הסיפור ולהזהיר את הבנות שמאוד תיזהרנה אצל מי עולות בטרמפ.
טבילה במקלחת
ש: האם גבר יכול לטבול במקלחת?
ת: כן, אם הזרם חזק, זה נחשב ט' קבין (עי' שו"ת דברי יציב או"ח יג. שו"ת מנחת יצחק ד כא. ט לד. שבט הלוי ח כד. פסקי תשובות שכו הערה 14. אמנם הגרח"ק אמר בשם החזו"א שמקלחת לא מהני לט' קבין דהוי כג' כלים).
הצעת נישואים
ש: מה הטכס המדוייק של הצעת נישואים?
ת: אין שום טכס. זו המצאה חדשה.
חינה
ש: מה המשמעות של טכס החינה לפני החתונה?
ת: אין משמעות. זה מנהג גם אצל הגויים בארצות אלה.
מזון נחש
ש: האם מותר להאכיל נחש בעכברים חיים?
ת: כן, זה כמו בג'ונגל שהוא אכזרי.
בגד שנקרע בחנות
ש: אם בגד נקרע לי בחנות תוך כדי מדידה, עליי להודיע?
ת: יש לשלם אם זה באשמתך.
ברכה סמויה מן העין
ש: כיון שאין ברכה שורה אלא בדבר סמוי מן העין, האם כששואלים אותי במה אני עובד, אין לי לענות?
ת: הכוונה שנס נסתר יותר מופיע מנס גלוי.
סיפורים לא אמיתיים
ש: האם לצורך חינוכי מותר לספר סיפור לא אמיתי?
ת: בתנאי שבסוף מגלים את האמת.
שידוך
ש: אני נפגש עם בחורה למטרת שידוך. כדי להתקרב רגשית, כדאי לשחק יחד באולינג?
ת: חלילה. רק להכיר על ידי שיחה. ולשמור הלכות צניעות.
תואר רב
ש: מי הוא האדם שיש לקרוא לו רב?
ת: לפי הזמן והמקום.
גרעין נח"ל
ש: מה עדיף לגרעין נח"ל, עשייה חברתית חינוכית או עבודה חקלאית בקיבוץ?
ת: זה מצוה גדולה וזה מצוה גדולה.
ערכת קסמים
ש: האם מותר לקנות לילד ערכת קסמים?
ת: כן. אפשר לסמוך על המקילים. ואדרבה ילמד שזה לא ממש קסם (ע' חכמת אדם פט ו. שו"ת יביע אומר ה יו"ד יד. שו"ת יחוה דעת ג סח. בצל החכמה ד יג – רשם מ"צ).
חצאית
ש: אם אני הולכת לפאבים העדיף לי ללבוש מכנסים ולא חצאית כדי שלא יהיה חילול השם?
ת: ודאי חצאית. אין אומרים לאדם העושה עבירה: עשה עוד עבירה.
דמי שידוך
ש: הרב המליץ שבשידוך כל צד יתן 5,000 ש"ח, אבל אני תלמיד ישיבה וארוסתי סטודנטית. כיצד נעמוד בזה?
ת: כל אחד כפי יכולתו, שגם בא לידי ביטוי במחיר החתונה עצמה.
לימוד רפואה לכהן
ש: האם מותר לכהן ללמוד רפואה וכיצד יעשה עם טומאת המת?
ת: יכול לסמוך על עצת הגר"ש גורן לבקש מחבר לקחת מפתח ולגעת במת, אז למפתח יש דין אבי אבות הטומאה, והכהן יתלה על צוארו, אז הוא ממילא במגע עם אבי אבות הטומאה, ואז כיון שזו שעת הדחק, יכול לסמוך על השיטה שבמצב הזה מותר לו להיטמא הלאה (רמ"א יו"ד שסט, א. ש"ך שם. קובץ "כל הכתוב לחיים" – רשם מ"צ).
הכנסת אורחים
ש: אם אני מזמין חבר לכל השבת לישון ולאכול, זה נחשב הכנסת אורחים?
ת: אם אין לו איפה להיות.
עליה להר הבית
ש: מדוע לא לעלות להר הבית? יש רבנים גדולים שמתירים ויש שאוסרים, ואלו ואלו דברי אלהים חיים?
ת: א. האוסרים הם גדולי הדור ויש מדרגות בין תלמידי חכמים. ב. הרבנות הראשית לישראל אוסרת והיא הקובעת. ג. רבותינו מרן הרב קוק ורבנו הרב צבי יהודה אוסרים.
מצוות נשים
ש: האם אצל נשים יש גם דבר שקול ככל התורה כמו לימוד תורה אצל גברים?
ת: חסד.
לועזית
ש: מה פשר התופעה שרבנים משתמשים במילים לועזיות?
ת: איני יודע. שאל אותם ישירות. אני הדל, באופן עקרוני איני משתמש.
יסורים
ש: איך זה שאני משתדל לעבוד את ד' בכל כחי ויש לי צרות כל הזמן?
ת: לפעמים יש צדיק ורע לו, וזה סודות של נשמות.
מסכת אחת
ש: החפץ חיים מביא שאדם שלקח על עצמו לימוד מסכת אחת שהיא תהיה המסכת שלו ויהיה בקיא בה, היא תלמד עליו זכות לפני ד'. האם זה גם נכון לגבי ספר מסילת ישרים?
ת: כן. ודאי.
תכשיטי אשה
ש: אם מטרת תכשיטים היא כדי שאהיה יפה בעיני בעלי, אז למה לי להתקשט בחוץ אפילו בתכשיט אחד?
ת: אכן את צודקת. ראוי מאוד לא להתקשט כלל בחוץ.
קללה
ש: לחשוש לקללה שאדם סתם קילל אותי שאהיה עני?
ת: לא. קללה סתם לא פועלת, אלא חוזרת אל המקלל. להתפלל שלא יקרה לו כלום.
ברית חדשה
ש: לחבר שלי יש ברית חדשה. לגנוב לו ולשרוף?
ת: לא. זה ענינו כלפי ד' ולא להתערב.
אי ידיעה
ש: אם איני יודע מה לברך על כל מאכל, מה לעשות?
ת: ללמוד, או לשאול מי שיודע.
בגד חדש
ש: אם אני לובש בגד חדש, האם עליי לברך מלביש ערומים?
ת: כן. לפני שהחיינו. אבל אם לובשים בבוקר, ממילא מברכים. שו"ע או"ח רכג ד.
ריח תפוזים
ש: האם מברכים על ריח קליפות תפוזים?
ת: לא. כי לא ניטעו לריח.
ברכת הגומל
ש: הייתי אמור להיות במקום בו ארע פיגוע, אך בסוף לא הלכתי לשם. האם עליי לברך הגומל?
ת: לא, כי לא היית בתוך הסכנה. אך להודות לד' ולתת צדקה.
הגומל אחרי כמה שנים
ש: האם אפשר לברך הגומל אחרי כמה שנים אם היה לי אז נס והייתי חילוני?
ת: כן אפשר אחרי זמן רב.
ברכת הבית
ש: אמרו לי ש"ברכת הבית" היא מהברית החדשה. זה נכון?
ת: היא מהסופר רודיאר קיפלינג כמדומני, אך לא לשים. לנו יש מזוזה על פי דבר ד'.
מה דעתך בנושא?
16 תגובות
0 דיונים
שירי בום
21:27 16.05.2013שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
ימבמבם
שתבעה מבית הדין כסף כדי לקנות בגדים ותכשיטים יפים. הוא שאל אותה, למה לך תכשיטים, את הרי אלמנה! היא אמרה לו שהיא רוצה להתקשט "בשבילך ובשביל החברים שלך"!!! בגמרא לא מובא...
שתבעה מבית הדין כסף כדי לקנות בגדים ותכשיטים יפים. הוא שאל אותה, למה לך תכשיטים, את הרי אלמנה! היא אמרה לו שהיא רוצה להתקשט "בשבילך ובשביל החברים שלך"!!! בגמרא לא מובא שחברי בית הדין מחו בה על דבריה הנועזים. הם הסכימו איתה ופסקו לה מזונות עבור ביגוד ותכשיטים, שנועדו לשם הרגשתה הטובה של האשה
המשך 18:30 13.05.2013שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
חכם באשי
מי שלא מאמין, שיראה מה שכתב הגאון רבי אליעזר פאפו זצ"ל בספר "פלא יועץ" (בערך "יופי"): "כתיב שקר החן והבל היופי… אבל אם מוצא יופי ויראת ה' במקום אחד, בוודאי...
מי שלא מאמין, שיראה מה שכתב הגאון רבי אליעזר פאפו זצ"ל בספר "פלא יועץ" (בערך "יופי"): "כתיב שקר החן והבל היופי… אבל אם מוצא יופי ויראת ה' במקום אחד, בוודאי שיבחר ויקרב גם את היופי, שהרי אמרו (כתובות נט:) "אין אשה אלא ליופי..." וראוי לכל אדם להשתדל לקחת לבניו נשים יפות, כדי שלא יתנו עיניהם באחרת. וכן מטעם זה ילביש את אשתו ויקנה לה תכשיטין ביותר ממה שיש לו, כדי שתמצא חן בעיניו ולא יתן עיניו באחרת".
המשך 16:20 13.05.2013שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
אופיר
בספר אורחות חיים (חלק ב', הלכות כתובות) לרבי אהרן הכהן מלוניל (מהראשונים בתקופת הרשב"א), כתב: "דרשו רז"ל על פסוק נשיתי טובה, "זו מטה נאה ואשה מקושטת לתלמיד חכם". פירוש, כדי...
בספר אורחות חיים (חלק ב', הלכות כתובות) לרבי אהרן הכהן מלוניל (מהראשונים בתקופת הרשב"א), כתב: "דרשו רז"ל על פסוק נשיתי טובה, "זו מטה נאה ואשה מקושטת לתלמיד חכם". פירוש, כדי שלא יתאוה לאחרת לפי שיצרו גדול משאר בני אדם, כמו שאמרו רז"ל כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו, לפי שיצר הרע מתגרה בו כל היום להחטיאו. נראה מזו שאסור לת"ח להניח לאשתו שתתנוול אפילו בימי אבלה, כדי שלא תתגנה בעיניו, שמא יכופנו יצרו להתאוות לאשה אחרת. דומיא לדההיא דאמרו רז"ל, אין הבוגרת רשאה לנוול עצמה וכו', וזו נמי אסורה כדי שלא תתגנה ותביא בעלה לידי מכשול תאוה. וכן בכל אשת איש, אלא צריך להשמר יותר לתלמיד חכם".
המשך 16:19 13.05.2013שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
שלום
בגמ' במסכת שבת (כה:) איתא, "מאי ותזנח משלום נפשי, אמר רבי אבהו: זו הדלקת נר בשבת. נשיתי טובה... רבי אבא אמר: זו מטה מוצעת ואשה מקושטת לתלמידי חכמים".
16:18 13.05.2013שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
ששון
שאשה צדיקה יצאה לרחוב מקושטת לבעלה. וזה לשון תרגום "מהדורת שוטנשטיין" שם: "אבא חלקיה היה נכדו של חוני המעגל וכו'. פעם אחת היה העולם זקוק לגשם, שלחו החכמים זוג חכמים אליו...
שאשה צדיקה יצאה לרחוב מקושטת לבעלה. וזה לשון תרגום "מהדורת שוטנשטיין" שם: "אבא חלקיה היה נכדו של חוני המעגל וכו'. פעם אחת היה העולם זקוק לגשם, שלחו החכמים זוג חכמים אליו לומר לו לבקש רחמי שמים שיבואו גשמים. הלכו לביתו, אך לא מצאו אותו שם. הלכו לשדה לחפש אותו, ומצאוהו שהיה עודר בשדה וכו'. כשהגיע לעיר, יצאה אשתו לקראתו כשהיא מקושטת בתכשיטים". ע"כ. והלכו כך עד שהגיעו לביתו וכו'. ובהמשך מובא בגמ': "אמרו לו החכמים לאבא חלקיה, אנו יודעים שהגשם בא מחמת תפילת הרב, כלומר: מכירים אנו בגדולתך ואין אנו מהרהרים אחריך. אלא שבכל זאת אנו מבקשים שיסביר לנו הרב את פשר הדברים האלה הנראים לנו תמוהים... מאיזה טעם, כאשר הרב הגיע לעיר, יצאה אשתו לקראתו כשהיא מקושטת בתכשיטים? אמר להם אבא חלקיה: כדי שלא אתן עיני אלא בה, ולא באשה אחרת". ע"כ. והנראה בפשטות בביאור הדברים, שהחכמים תמהו: מדוע יצאה אשתו לקראתו עד פתח העיר כשהיא מקושטת, והלא היא מכשילה בזה את עין הרואה, והיה לה להתקשט רק בביתה לעיני בעלה ולא לעיניהם! (ובספר "בן יהוידע" כתב: "החכמים שידעו בה לא הסתכלו בה ח"ו, אלא כך נזדמנה ראייתה לנגדם בעל כרחם, וכאשר אמרו בגמ' על רבן גמליאל כשראה ריבה אחת ובירך על ראייתה"). וענה להם אבא חלקיה, שהעיר אינה כמו השדה, כי בעיר מצויות נשים, ויש חשש שיתן עיניו באשה אחרת, ועל כן באה אשתו הצדקת כשהיא מקושטת, ללוותו בהליכתו ברחובה של עיר, כדי שלא יתן עיניו באחרות עד שיגיע לביתו. ואע"פ שגם אחרים יכולים לראותה מקושטת ויהרהרו אחריה, הרי זו חובתם שלא להסתכל בה, והיא יצאה ידי חובתה כשאינה לובשת בגד אדום וכו', ואינה יוצאת דופן בין הנשים.
המשך 16:17 13.05.2013שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
מנדל
כתב הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל, חבר מועצת גדולי התורה, בשו"ת אז נדברו (חלק י"ד סי' מ"ז), וזה לשונו: "אשה מותרת לצאת בבגדי צבעונין, אף שמדינא אסור להסתכל בבגדי צבעונין...
כתב הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל, חבר מועצת גדולי התורה, בשו"ת אז נדברו (חלק י"ד סי' מ"ז), וזה לשונו: "אשה מותרת לצאת בבגדי צבעונין, אף שמדינא אסור להסתכל בבגדי צבעונין של אשה, אפי' בתלויות בכותל... וכן ביו"ט משמחה בבגדי צבעונין, ולא אמרו שצריכה להתלבש בחוץ בבגדים שחורים. וכל הפרק במה אשה יוצאת המדובר באיסור יציאה בשבת בתכשיטין, משמע דבחול שרי ולא חוששין להסתכלות, דלאו ברשיעי עסקינן שמסתכלים בכוונה על נשים".
המשך 16:16 13.05.2013שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
אהרונוב
כתב הגאון רבי יהודה שיינפלד שליט"א, בשו"ת "אוסרי לגפן" (חלק ט' עמ' קע"ה ואילך): "אי אפשר לאסור להתנאות ברה"ר, דכך טבע האשה מבריאת העולם (עכ"פ מאז שאכלה מעץ הדעת), ובזמן...
כתב הגאון רבי יהודה שיינפלד שליט"א, בשו"ת "אוסרי לגפן" (חלק ט' עמ' קע"ה ואילך): "אי אפשר לאסור להתנאות ברה"ר, דכך טבע האשה מבריאת העולם (עכ"פ מאז שאכלה מעץ הדעת), ובזמן חז"ל יצאו בתכשיטין לרה"ר בימות החול, ורק בשבת אסרו שמא תשלוף להראות לחברתה, ומבואר שהתכשיטין היו להתנאות לפני חברותיה ולא רק בפני בעלה, ומפורש בחז"ל שמשמחים אותה ברגל בבגדי צבעונין, ועיין כתובות (סה.) רש"י ד"ה לך ולחברך ולחברורך, "שלא אתבזה על הבריות", הרי שכך דרך האשה מאז ומתמיד, צא ובדוק אצל הנשים הצנועות ביותר, שלובשות בגדים נאים יותר מבעליהן שלובשים חליפה שחורה פשוטה".
המשך 16:16 13.05.2013שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
בנימין
הוא במדרש תנחומא. שם זה על דרך ההמלצה ולא על דרך הפסיקה. נאמר שם שאשה תתן את הדין על כל המסתכל בידיה או בפניה, כלומר שאסור לה לגלות אותם ברבים....
הוא במדרש תנחומא. שם זה על דרך ההמלצה ולא על דרך הפסיקה. נאמר שם שאשה תתן את הדין על כל המסתכל בידיה או בפניה, כלומר שאסור לה לגלות אותם ברבים. נאמר שם גם שאסור לאשה לצאת מפתח ביתה. ברור שכל זה לא נפסק להלכה! בגמרא במסכת שבת מובא מפורש שמותר לאשה לצאת בתכשיטים לרשות הרבים, וראה בתוס' שם (דף סד: ד"ה רבי ענני), וזה לשונו: "ואנו שאין לנו רשות הרבים גמור... הרי היא כחצר שאינה מעורבת ומותרות נשים שלנו להתקשט בטבעות ובתכשיטים". וברא"ש שם: "הלכך מותר להתקשט בחצר וכן נמי ברשות הרבים שאין רחב ט"ו אמה". ובשו"ע או"ח (סי' ש"ג סעיף י"ח): "והאידנא, נשי דידן נהגו לצאת בכל תכשיטין". וברמ"א שם: "עכשיו שכיחי תכשיטין, ויוצאים בהם אף בחול". והביאוהו כל האחרונים.
המשך 16:15 13.05.2013שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
,
רציתי לדעת מאיפה המשפט "לא ניתנו תכשיטים לאישה אלא להתקשט בהם לפני בעלה בתוך ביתו" שואלת יקרה שלום לך אינני מכירה את המשפט הזה, ואינני יודעת מאיפה הוא לקוח. ככל הידוע...
רציתי לדעת מאיפה המשפט "לא ניתנו תכשיטים לאישה אלא להתקשט בהם לפני בעלה בתוך ביתו" שואלת יקרה שלום לך אינני מכירה את המשפט הזה, ואינני יודעת מאיפה הוא לקוח. ככל הידוע לי אין חובה כלל ליישם אותו. אולי נאמר דבר-מה דומה בעניין איש המגרש את אשתו ותובע שתחזיר את התכשיטים שנתן לה, כי לא נתן לה אותם בלב שלם שיהיו שלה, אלא במעין תנאי מובן אף על פי שלא נאמר במפורש - כדי שתתקשט בהם כדי להיראות יפה בעיניו, וכאשר הוא מגרשה הוא דורש שתחזיר אותם. מכל מקום, את יכולה לקשט את עצמך בתכשיטים לפי טעמך הטוב וכנהוג בחברתנו ללא שום בעיה ונקיפות מצפון.
המשך 12:53 13.05.2013שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר