החלטתו של שר האוצר יאיר לפיד לצמצם את הגרעון של מדינת ישראל על ידי העלאת מיסים היא חזרה על הטעות של שרון בתכנית ההתנתקות.

לפיד, שזכה להישג אדיר בקלפי בעקבות מסע הבחירות שלו שדיבר על חיזוק מעמד הביניים ואי העלאת המיסים עשה פניית פרסה כשר אוצר והחליט דווקא להעלות את המיסים, הולך בעקבות שרון שזכה בבחירות 2003 עם הסיסמא "דין נצרים כדין ת"א" והחליט לנקות את רצועת עזה מיהודים.

יאיר לפיד חוזר בימים אלה על מה ששרון אמר, כשעוד יכול היה לדבר: "אין ברירה, המצב לא יכול להמשך כך. הדאגה לעתיד המדינה מחייבת את המהלך הזה". כמובן, שיש הבדל, ובמקרה של שרון, החקירות נגדו חייבו אותו לפנות ישובים, אבל כלפי חוץ זה מה שהוא שידר.

חוזר על אותה טעות

הטעות הקונספטואלית של שרון, שבדרכה הולך גם לפיד, וגוררת את ההתנגדות של העם, היא הצבת פתרון אחד מצומצם לבעיה כוללת, וביצועו באופן חד צדדי וחד כיווני.

אילו היה בא שרון ועושה "עסקה", פינוי גוש קטיף וצפון השומרון מיהודים, תמורת נגיד, פינוי תושבי מזרח ירושלים הערבים לאותם מקומות שהתפנו מיהודים, המהלך היה מתקבל כהגיוני יותר, וכהתחלה של פתרון הסכסוך היהודי-ערבי בין הירדן והים. אלא ששרון שכאמור נבחר כדי לשמור על גוש קטיף, צפצף על בוחריו והלך למהלך שאפילו בשמאל הקיצוני רק חלמו עליו, כדי לזכות באהדת התקשורת ולהנצל מהעמדה לדין פלילי.

גם יאיר לפיד עושה את אותו מהלך. מי שנבחר על ידי מעמד הביניים, אחרי שהבטיח כי לא יתן יד להעלאת מיסים ויפרק את המונופולים בנמלים, בחברת חשמל וברכבת, פתאום מגלה כי הדרך הקלה והמהירה היא דווקא להכביד את נטל המסים ולא רק זאת, אלא הוא גם מזמין איתו למסיבת העיתונאים את יו"ר ההסתדרות, שנוא נפשם של אנשי המעמד הביניים.

יש משהו משותף לשרון, שהתנהל במדינה כדיקטטור, לבין יו"ר יש עתיד, מפלגה שאין בה פריימריז ומתנהלת על פי רצונותיו של איש אחד. בשני המקרים נראה כי מישהו, מתוך שגעון של כוח, מנסה להראות עד כמה חזק הוא כלפי האזרחים, ועוד יותר כלפי מצביעיו, שלא מבינים עד כמה חמור המצב.

אילו היה שר האוצר, מציג תוכנית כוללת לפיה, כעת מעלים מסים, אך בתוך שלושה חודשים  מפריטים את הנמל את חברת חשמל ומפרקים את רשות השידור, עם ישראל היה מוכן לספוג את הירידה הזמנית ברמת החיים. ללפיד אין את הפריוילגיה של שרון, בדמות תקשורת מפנקת המתייצבת לצידו, אולי בגלל שגם שוק העיתונאות סובל מקשיים כלכליים וגם שם רבים עומדים בפני פיטורים.

שר האוצר צריך לזכור, כי לציבור אין בעיה לשלם מחיר אם הוא מקבל עבורו תמורה. אם אתה רוצה להעלות מסים, תן לבוחריך גם את מה שהם ביקשו, הפרט את הנמל, שחרר את הבירוקרטיה, הפסק את הנפוטיזם. אתה עוד תראה איך הציבור יחזור לתמוך בך.