נדמה כי נגיף הקורונה נעצר במעט, אם כי ישנו עדיין חשש כבד מהתפרצות נוספת של הנגיף הארור. כך או כך, במוסדות החינוך שבו לשגרת היום יום, ילדי חמד נטלו הבוקר את תיקם וצעדו נרגשות חזרה לתלמוד תורה לאחר חג השבועות והשבת.
אבל, בזמן שרבבות ילדים שבים לשגרה ברוכה, ישנם משפחות רבות שאצלם השגרה לעולם לא תחזור, תקופת הקורונה שלקחה עמה את אב המשפחה בשיא פריחתו גדעה את שגרת חייהם, הותירה אותם מוכים ושבורים, חבולים ופצועים.
הרב רפאל שיינפלד ז"ל הותיר אחריו אלמנה ו-12 יתומים. לסיוע למשפחה שנותרה בחוסר כל – לחצו כאן
האבא שהיה אב המשפחה, שגידל את ילדיו במסירות ובאהבה, חלה בנגיף הארור, שבועות לא ארוכים הוא שכב בין שמים לארץ, נלחם ללכת בדרך החיים, אך בסוף, בפתע פתאום, נלקח הוא בחטף לעולם שכולו טוב, מותיר אחריו משפחה שלמה בוכייה, בוכייה על האב הנערץ שהלך לעולמו ביום בהיר.
אצלם – אצל היתומים הללו השגרה לעולם לא תחזור, כי שגרה כבר אין להם, כי הרי חיים ללא אבא אין זה נקרא 'שגרה', החיים העצובים הללו קורעים כל לב, ומחייבים אותנו כאחים לתת כתף ולסייע, לנסות ולו במשהו להחזיר להם שגרה מסוימת, נכון שגרה לעולם לא תהיה להם, אבל אולי משהו נצליח.
תגובות
הנה המכתב המפורסם שיצא לאור כ"ב סיון תשס"א הנה המכתב המפורסם שיצא לאור כ"ב סיון תשס"א מהבד"ץ העדה החרדית.. שדווקא המו"צים של הבד"ץ חתמו וברכו את אותן נשים שלובשות שאלים ורדיד. וזה לשונם הזהב של הבד"ץ. "עטרה ליושנה" ישמח ליבנו ותגל נפשינו על הבשורה הטובה אשר שמענו שנשים צדקניות נתעוררו וקיבלו על עצמן לחזור למנהג הקדוש שמקדמת דנא בהרבה מדינות שלא לצאת לרחוב בלי "שאל" רדיד מעל הבגדים. וכמובא ברמב"ם ז"ל בפ' יג ובפרק כ"ד מהלכות אישיות ובשו"ע אהע"ז סימן ע"ג סעיף א' ובסימן קט"ו סעיף ד' להרבות קדושה וצניעות בישראל ולהגביר צד הקדושה על צד הטומאה שכנגד השורר בחוצות באופן נורא ומבהיל וזעקתה מגיע עד לשמים השם ירחם. ובטוחנו שעי"ז יתבטלו גזירות קשות ואכזריות מכלל ישראל בפרט בעת הזאת אשר כל הישוב בארץ הקודש