הישיבה באופוזיציה בעידן כזה היא לא קלה בכלל. לא במצב שהכל סביב נראה כאופורטוניזם ורצון להתחבר לברזי השלטון ולמקסם רווחים- מאיציק שמולי ועמיר פרץ, דרך אורלי לוי ועד הרב רפי פרץ.

יתרה מזו, אם הייתה זו ממשלת אוסלו, או ממשלת אולמרט שהולכת לחלק את הארץ והייתה חלוקה ברורה ואידאולוגית בין הקואליציה לאופוזיציה הדבר היה קל יותר ומתבקש. לכן גם המהלך של הרב רפי יכול להתקבל אצל אלו שבנט הוא דגל אדום מבחינתם, וכמובנת מאליה לאחר הקמת הימין החדש והפרישה מהבית היהודי.

בישראל 2020 אין וויכוח אידאולוגי בולט לעין, מי שעושה קופון מרוויח, לא מי שמתוזז מוועדה לוועדה לקדם הצעות חוק, או להגיש הצעות אי אמון. אנחנו אחרי מערכות בחירות כל כך מתישות שהעם בישראל רוצה רק ממשלה, וביבי מלקט את שברי המפלגות בחלקים לתוך הקואליציה שלו.

בנט כבר הכריז על התכנית שלו להיות קול ברור להחלת הריבונות ולשינוי במערכת המשפט ולהיות ימין ממלכתי- הקו שהובילו בכל העת. אם נתניהו חלילה לא יחיל ריבונות, או יעשה זאת בצורה שיש יותר חורים מגבינה – בנט יהיה המנצח הגדול, אם לא, הוא יצטרך כמו משה רבנו לראות את הכניסה לארץ מבחוץ ולהמציא את עצמו מחדש.

כפי שאריק שרון המליץ- העיקר להישאר על הגלגל. הדבר הבא הוא שאלת הפריימריז.

על פניו הציונות הדתית צריכה שידוד מערכות. פריימריז רחבים לכל פלגיה, יחד עם הימין האידאולוגי שכרת איתה ברית. כל הפירוק של הימין החדש הגיע על הרקע שבכל פעם היה פריימריז בבית היהודי והאיחוד הלאומי היה מקבל כרטיס כניסה חינם. עכשיו, על מנת להחזיר את הציבור ולהתסיס את השטח הוא חייב מהלך כזה. מהלך בו לכל אחד יש קול שווה, לבכיר ולאדם הפשוט- דמוקרטיה במיטבה. סמוטריץ' והאיחוד הלאומי כבר לא יוכלו להתחבא מאחורי הסינר של הפורום המצומצם שלהם אחרי שהם הציעו כזה מהלך כדי לאתגר את הרב רפי.

בפריימריז כזה יצטרכו להיות כל מי שרואה את עצמו תחת אותם דגלים שהתוו בימינה- חרד"לים, נערי גבעות, לייטים, ליברליים וחילונים מהימין האידיאולוגי. כל מי שמגיע מחויב להישאר להתפקד ולהיות חלק, לא לבוא לבדוק את הכוח ואז להימלט בתירוץ כזה או אחר.

נכון יש פה בעיה, כאשר הבית היהודי סביר להניח לא יהיה חלק מהמשחק כשהוא נמצא במוקד הכוח בממשלה. אבל זו הדרך להציג איפה נמצא הציבור. פריימריז על הראשות, ופריימריז לרשימה עם השארת מקום לשריון אחד- להביא כוכב לבחירות. ככה בונים עוצמה וכוח ציבורי.

אבל על כול הסוגיות האלה מרחפת השאלה האם המגזר הדתי לאומי נמצא בכלל יחד בשק אחד. מה יש שם שאין בליכוד ובמפלגות אחרות. בימינה יצטרכו כל הזמן להציג את הקווים ואת הגבולות ולדאוג לחבר את כל החלקים האלה יחד לכדי נבחרת מייצגת. ולחכות להזדמנויות בדרך ואולי להמתין לעידן נתניהו שבינתיים בושש לבוא כנגד כל התחזיות.