אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

עו"ד על הפרשה: אמור • פסלות שופט – דעה קדומה וניגוד עניינים

העובדה שבן הישראלית עשה שימוש בשם המפורש בדיוק כמו שמשה עשה שימוש בשם המפורש כדי להרוג את האיש מצרי. הפכו את משה לחשוד בחשש שמא מראית פני הצדק בהכרעת דינו של בן הישראלית תפגע

עו"ד על הפרשה: אמור • דעה קדומה וניגוד עניינים
  (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

פרשת אמור: פסלות שופט – דעה קדומה וניגוד עניינים

בשולי הפרשה אנו קוראים על עניינו של המקלל. וכך הכתוב מתאר לנו את הדברים. "ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי. ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל משה ושם אמו שלומית בת דברי למטה דן. ויניחהו במשמר לפרש להם על פי ה'"

עוד באותו נושא

90 שניות על פרשת אמור עם הרב חגי לונדין

"בן איש מצרי" מסביר רש"י שמדובר בנו של אותו המצרי שמשה הרג בגלל שהיכה איש עברי. כפי שמתואר בתחילת ספר שמות: "וירא איש מצרי מכה איש  עברי מאחיו. ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול". במדרש מצינו מחלקת בשאלה כיצד הרג משה את אותו המצרי, לפי גישה אחת משה הרגו באמצעות פיו, בדרך של הזכרת שם המפורש.

את האמור בתורה "ויצא בן אשה ישראלית" מנסה רש"י להבין מהיכן יצא, אחד ההסברים שרש"י מביא שאותו בן ישראלי יצא מבית המשפט, 'מבית דינו של משה יצא מחוייב' כלומר אותו בן איש ישראלי מגיש תביעה לבית דינו של משה והוא מפסיד ותביעתו נדחית. במהות הסכסוך מסביר רש"י שעסק 'בענייני מחנה', במדרש מתואר הרקע לסכסוך "כשבא ליטע אוהלו במחנה של [שבט] דן ודחוהו, ואמרו לו בן איש מצרי אתה". בעקבות אותה התקרית אנו קוראים: "ויקב… את השם ויקלל". התלמוד עומד על טיבה של אותה קללה ומסביר שבן המצרי נקב שם המפורש וגידף.

למשה היה ניגוד עניינים

בעקבות אירוע זה, מספר לנו הכתוב שבני ישראל מביאים את המקלל לפני משה כדי שיכריע בעניינו של המקלל ויקבע את עונשו. משה אינו חורץ את דינו של המקלל וממתין בהכרעתו ואינו חורץ את דינו של המקלל אלא ממתין לעמדתו של האל, שתכריע ותקבע מה דינו של המקלל.

וכאן עולה השאלה האם משה שכח את הציווי "אלוקים לא תקלל". תרגום יונתן מיישב קושי זה ומונה מקרה זה כאחד מארבע מקרים שההלכה נעלמה מעיני משה.

אולם ניתן להציע הסבר אחר. משה ידע גם ידע את הדין, והוא יכל גם להכריע את דינו של אותו בן ישראלית. אולם העובדה שמשה היה זה שהרג את אביו של אותו איש, העובדה שבן הישראלית עשה שימוש בשם המפורש בדיוק כמו שמשה עשה שימוש בשם המפורש כדי להרוג את האיש מצרי. הפכו את משה לחשוד בחשש שמא מראית פני הצדק בהכרעת דינו של בן הישראלית תפגע. שכן אם משה יחייבו בדין יגידו שמשה עשה כן כדי למחוק פרטים מביכים מעברו. ואם הוא לא ירשיע יאמרו שהוא עשה כן כדי לא לחייב את עצמו הרי הוא עצמו משה עשה שימוש בשם המפורש.

חשיבות העקרון לפיו צדק צריך שיראה ולא רק יעשה מקבל משמעות בשאלת פסלות שופט מלשבת בדין, כך למשל השופט שמגר משמיענו: "יש חשיבות רבה בהקפדה על מראית פני הצדק של עשיית הצדק…לא די בכך, לעיתים שהשופט שלם עם עצמו ויודע אל נכון, כי הוא ישקול את הדברים רק לגופם. עליו לתת גם את הדעת להתרשמותו של בעל דין זה או אחר במהלך המשפט".

דיני הפסלות מושתתים על רקע החובה להשוות את מעמדם של בעלי הדין. תפיסה זו סוכמה יפה בפסיקתו של הרמב"ם: "אסור לדיין לדון למי שהוא אוהבו אף על פי שאינו שושבינו ולא רעו אשר כנפשו ולא למי ששונאו אף על פי שאינו אויב לו ולא מבקש רעתו אלא צריך שיהיו שני בעלי דינים שוין בעיני הדיינים ובלבם, ואם לא היה מכיר את אחד מהם ולא מעשיו אין לך דיין צדק כמוהו"

לעולם הופעה בפני מותב שיפוטי או שופט קיימת מקום שבין שני צדדים או יותר מתעורר סכסוך, מתח שפתרונו, לפחות בתחילת הסכסוך, אינו נראה אפשרית זולת התערבות חיצונית של ערכאה שיפוטית שמנוהלת באמצעות שופט נייטרלי.

יהודה בן טבאי, מהדור השלישי של הזגות, שהיה נשיא הסנהדרין, קרא לדיינים וציווה עליהם במסכת אבות "אל תעש עצמך כעורכי הדיינין, וכשיהיו בעלי דין עומדים לפניך, יהיו בעיניך כרשעים, וכשנפטרים מלפניך יהיו בעיניך כזכאין לכשקבלו עליהם את הדין". מבחינה לשונית ניתן לפרש את דברי יהודה בן טבאי ככאלו שמבקשים מהשופט שבשבתו על כס השיפוט, לא יהיה מעורב בהליך וינקוט צד מסויים, לבל יראה הדבר כאילו בית המשפט הוא זרועו הארוכה של מי מהצדדים. אלא תפיסת הצדדים צריכה להיות שווה, ולא סתם שווה אלא בתחילת הדיון יראה השופט את הצדדים כאילו שניהם רשעים, כאילו בכל אחד מהצדדים יש דופי שבכוחו להכריע את הדין לחובתו. מנגד ובתום המשפט יראה השופט את הצדדים כאילו שניהם זכאים, תפיסה זו יש בכוחה לגרום לשופט להרהר בדרכי הכרעתו.

דיני הפסלות במשפט העברי מוצמדים לדיני העדות. העקרון, כפי שניסח אותו הרמב"ם קובע: "כל הכשר לדון כשר להעיד, ויש כשר להעיד ואינו כשר לדון, האוהב, והשונא, והגר, והמשוחרר, וכן הזקן, והסריס, והממזר, וסומא באחת מעיניו, כשרין להעיד ואינן כשרים לדון דיני נפשות."

תפיסת המשפט העברי בשאלות כשרותו של שופט לדון מגלה רגישות יתרה, השמירה על אמון הציבור במערכת המשפט מובילה להקפדה בכל הקשור לחשש שמא מראית פני הצדק תיפגע. דוגמאות לרגישות יתר המצויה המשפט העברי ניתן למצוא בין היתר בסיפור המובא במסכת כתובות על האמורא אמימר שפסל עצמו לדין בעניינו של אדם רק משום שקודם לכן הוא הסיר מעל בגדו נוצה.

פרשת המקלל ודרכי התנהלותו של משה יש בהם כדי להאיר את דיני פסלות שופט, ויש בהם כדי לחדד את תפיסת התפקיד השיפוטי, ככזה שחייב להיות מנותק לחלוטין מכל רגש או עניין אישי. הכשרות להפעיל את הכח השיפוטי מותנה בניקיון הדעת ובהיעדר דעה קדומה כלפי בעל הדין, והדיון צריך להיות אובייקטיבי, ניטרלי ובלתי תלוי. וכפי שהדגיש השופט שמגר "חייבים אנו לשקוד על כך, שצורת ניהולם של הדיונים אצלינו תהיה משוחררת מכל רבב מיותר ולא תשמש בסיס להיווצרותה של תחושת אי נוחות או של אי בטחון".

==

אלישי בן יצחק, עורך דין ומגשר, מרצה במרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט' ובעלים של משרד עורכי דין.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
6 תגובות - 5 דיונים מיין לפי
1
רלוונטי ביותר
עו"ד | 07-05-2020 23:04
לית מאן דלא רמיזה בתורה, ישר כח
2
הכל בולשיט. מזוז כלל לא עבר בחינות כל חייו
מזוז לא שווה זוז | 08-05-2020 8:49
בבג''צ נגד ביבי, מזוז פטפט יותר משאר 11 השופטים. הסיבה היא, כי חבריו בעליון צוחקים עליו ועל פסיקותיו, הם קוראים למזוז ''שופט - פוטש''. לכן הוא רצה להוכיח לכל העולם שהוא מבין במשפט. עורכי הדין טוענים, כי כל שאלותיו לא הועילו שום כלום. אהבל נותר אהבל. אוי לתוניס שגדלה אפסון כזה
3
מה למשפט המדינה-חוקי בריטניה.למשפט התורה?
אחד השואלים | 08-05-2020 8:56
גם חוקי הכנסת. הינם חוקים פולטיים מעוותים. וכיום אין חוק במדינה. כי היום מחוקקים ולמחר בג''צ מוחקים. שר''י ימש''ו
4
שופט שמעניק סעד שלא נתבקש לא ראוי לדון בתיק
משה | 08-05-2020 14:30
ובמידה ושיקר בהתבטאותו כלפי שר המשפטים,הוא לא ראוי להיות שופט,כפי שמזוז עצמו היה פוסק,לו היה מדובר במאן דהוא אחר.
5
מה דעת תורה על שר משפטים שמקיים משכב זכר?
שאלה | 08-05-2020 19:23
מה דינו של מי שנןהג לבצע מעשי סדום?
גידול ילד בפונדקאות חוקי ?
שאלת אזרח/ות | 11-05-2020 16:54
.