לכאורה הכריעו שופטי בית המשפט העליון פה אחד לדחות כל העתירות נגד כהונת ראש הממשלה נתניהו תחת כתב אישום ונגד ההסכם הקואליציוני בין כחול לבן לליכוד, אולם שני צמדי מילים בפסק הדין "לעת הזאת" ו"טרם בשלה העת" מעלים כי באותה נשימה בג"ץ לא פוסל התערבות עתידית בחקיקה ובהרכב הוועדה לבחירת שופטים.

על ההסכם הקואליציוני מציינים השופטים בפסק הדין כי "הוא הסכם חריג, גם בהשוואה להסכמים קואליציוניים שנראו במקומותינו בעבר ואף עמדו לדיון בפני בית משפט זה בשל קשיים שהתעוררו לגביהם". הם העלו את השאלות עליהן דנו: האם ההסכם הקואליציוני נוגד עקרונות חוקתיים וחוקיים והאם הוא סותר את תקנת הציבור עד כי יש להורות על בטלותו או על בטלות חלק מסעיפיו?

והגיעו למסקנה כי "אף שההסכם מעורר קשיים משפטיים לא מבוטלים, החלטנו כי לעת הזו אין מקום להתערב באיזה מסעיפיו". זאת אומרת, מצד המילים עולה כי השופטים לא פוסלים את הכנסת ידיהם בהמשך להליך החקיקה בכנסת.

בסיכום הדברים חוזירם השופטים על הביקורת החריפה נגד ההסכם ומציינים עוד הפעם כי השינויים יגיעו בהמשך. "מדובר כאמור בהסכם קואליציוני חריג, שחלק מהוראותיו מעוררות קשיים לא מבוטלים. כך לדוגמה, ההסכמות בעניין החוק הנורווגי המדלג, אם יוחלט להוציאן אל הפועל, הן מוקשות ביותר נוכח היותן שינוי רטרואקטיבי של כללי המשחק ושל הזכות לבחור ולהיבחר, כך גם השחיקה במעמדה של האופוזיציה בישראל. עם זאת, טרם בשלה העת לבחון טענות אלה מן הטעמים שבוארו לעיל".

כאמור, רומזים שהם עתידים לפסול את החוק הנורווגי המדלג. בנוסף ולהתערב בזהותם של נציגי הועדה לבחירת שופטים, דבר שימנע מהימין זכות וטו על בחירת שופטים לבג"צ. בנוגע להסכם הרוטציה וראש ממשלה חלופי אמרו השופטים כי "בית המשפט הדגיש כי משוכת הכשירות איננה סוף פסוק וכי ככל שהדבר נוגע לתפקידים ציבוריים נקבע זה מכבר בפסיקה ולפיו "כשירות לחוד ושיקול דעת לחוד" כפי שנפסק בעבר למשל בכל הנוגע למינוי שרים". זאת אומרת, יחכו לאחר הפסיקה שתעגן את האפשרות שנתניהו יכהן גם כממלא מקום ראש הממשלה בעוד 18 חודשים ואז יחליטו בעניין.