אנחנו יכולים לדעת למה יש את הקורונה? הנטייה הדתית האינסטינקטיבית לראות בקורונה עונש, נובעת מטעות חשיבתית קלסית. הרמח"ל מלמד אותנו לראות את אירועי החיים בצורה הרבה יותר עמוקה ומשמעותית משכר ועונש, ועל כך בשיעור של הרב יששכר היימן. צפו:

כל מי שלומד יהדות, תנ"ך מלא בשכר ועונש, "והיה עם שמוע תשמעו", כל היהדות מנגנת ומדברת בשפה של שכר ועונש ואם קורה משהו אדם צריך לפשפש במעשיו, הרמב"ם מדגיש להלכה שאם נעשה משהו זה נעשה כעונש, "אם לא יזעקו ולא ירעו- הרי זו דרך אכזריות וגורמת להידבק במעשיהם הרעים", אומר הרמב"ם.

אבל ההסתכלות הפשטנית וההתחשבנות שיושב איזה אל בשמיים ומתחשבן עם זכוכית מגדלת וכל היום מחפש אותנו בסיבוב אינה שלמה. כמובן שיש שכר ועונש, בוודאי שזה חלק מההתנהלות, גם אצלנו בבית יש התנהלות של שכר ועונש אבל זה לא הדרייב. שכר ועונש זה לא הדבר המרכזי, ואני נסמך על הרמח"ל שמאיר לנו את ההסתכלות והמבט על החיים ובעקבותיו רבים וטובים, הרב קוק, מניטו- הרב די ליאון אשכנזי ואחרים.

על פי הרמח"ל, הקדוש ברוך הוא מנהל את העולם בשתי הסתכלויות. הראשונה על פי חוקי הטבע, אני מכניס את היד לאש אני אקבל כוויה, ולצידו גם חוקים רוחניים, אבל לצדם- הסתכלות היסטוריוסופית שהקב"ה התחיל את העולם בעבר הרחוק ויסיים בעתיד- ויש יד אלוקים מכוונת שמושכת את העולם כלפי מעלה.

נחשוב על כולנו בחיים, יש לנו חוקים שונים שאנחנו חיים לאורם ויש את מה שאנחנו מאמינים ורוצים לחיות לאורו. אנחנו קמים מתלבשים וכ"ו, אבל החוקים הם רק הקליפה, החוקים שבהם אתה חי, אתה לא חי את החוקים עצמם, הם רק הקליפה שעוטפת אותך לאותם דברים שחשובים בעינך, הצורה שבה אתה פועל היא דרך חוקים.

גם הקב"ה מנהל את העולם בצורה הזו, כשאני אשאל אדם למה הוא שותה קפה בפגישה הוא יגיד שהקפה הוא לא בשביל הצורך הביולוגי- אלא הוא המעטפת לפגישת העסקים – לדוגמה. כל הזמן יש לנו את המשחק בין הצורך הביולוגי, הפיזי לבין הדרייב הפנימי שמניע אותנו ומניע את העולם.

הערכים שלנו, האמונות שלנו והשאיפות שלנו, הם הדבר העיקרי שמניע לנו את החיים, אצל הקב"ה זה מה שדרכו הוא מוביל את העולם, את ההיסטוריה לאן שהוא מכוון. השכר והעונש זה המעטפת, זו לא הסיבה הפנימית. מה הקב"ה רוצה לחנך את העולם על ידי הקורונה? מי יודע נחכה ונראה, אבל נקודת המוצא היא לקדם את העולם.