"ישראל הראשונה והשניה" במשבר הכלכלי של הקורונה אנחנו רואים בבירור את הראשונה ואת השניה יש את ישראל הראשונה: ישנה היטב, פרנסה בטוחה, ועדים חזקים, הפנסיה מתקתקת האתגר נמוך וסך הכל חיים טוב. איני מדברת על העובדים הרואים בעבודתם שליחות ולעתים משתכרים שכר שאינו משקף כלל את הצורך בהם ואת מסירותם: אחיות, מורים, עו"סים ועוד רבים אחרים. אני מדברת על ה"בכירים" אלו המרווחים עשרות אלפי ₪ בחודש וקובעים מדיניות לכולנו.

פקידים שמעולם לא חוו או קידמו יזמות, גיוס אשראי מהבנקים לפיתוח, או לילות ללא שינה בשל דאגה לעסק שפעמים רבות מפרנס משפחות רבות. ויש את ישראל השניה. עצמאים, יזמים, המנוע של הכלכלה והתחרות במשק הישראלי, מקור פרנסתם של מאות ואלפים. הם ממש לא ישנים בלילה, האמינו לי, אני בקשר הדוק עם כה רבים מהם מאז החל המשבר – שינה רגועה אין בישראל הזו כלל.

לא מעניין את בג"צ ההשלכות האדירות של בחירות חוזרות

כסף לישראל הראשונה תמיד יש. לשניה אין. שיסתדרו, זה העולם. אז שישראל הראשונה תעשה קצת דיאטה? קצת תשרוף שומנים? נשיאה קטנה בנטל בקיצוץ בפנסיות העצומות לעתים כפולות ומשולשות? החמור מכל מתרחש ממש היום, בג"צ, מורמים מעם ומדמוקרטיה, שלא מעניין אותם ההשלכות האדירות של בחירות חוזרות. לא מעניין אותם להגרר למצב בה נהפוך למדינה שאין בה יציבות פוליטית, מה שכבר גורר פגיעה בדירוג האשראי של ישראל, מה שמוביל להפחתה בהשקעות ובכלכלה של כולנו.

ישראל נפגעת משמעותית ביכולת להשתקם כלכלית, חברתית ולמעשה בכל פרמטר אפשרי . זה לא מעניין אותם, המשכורות, הפנסיות, קרנות ההשתלמות – הכל שם ימשיך לדפוק כמו שעון.

תחושה שלי, לו בג"צ היו עצמאים כולם, הדיון היה נגמר מאוד מהר".

עידית סילמן היא חברת כנסת לשעבר מטעם סיעת ימינה, פעילה חברתית וציבורית.