הסופרת יעל משאלי מזדהה גם היא עם זורקי האבנים הפלסטינים.

אתמול עורר סערה טור של עמירה הס ב'הארץ' בו היא כתבה כי "יידוי אבנים הוא זכות וחובה מולדות של מי שנמצא תחת שלטון זר".

במועצת יש"ע חשבו כי מדובר בהסתה והגישו תלונה במשטרה נגד העיתון והכותבת בגין הסתה, כשהפורום המשפטי למען ארץ ישראל הגיש ליועץ המשפטי לממשלה בקשה לפתוח בחקירה נגד הס 'והארץ'.

הבוקר, פרסמה הסופרת יעל משאלי בדף הפייסבוק שלה התייחסות לסערה התקשורתית כשהיא כותבת: "בבוקר שאחרי (בעיקר הבוקר שאחרי שלא קראתי את ע.ה) אני תוהה על התמימות וההיתממות.
אני הייתי זורקת אבנים על הרבה פחות מזה (כיבוש ארבעים שנה בלה בלה בלה.)
זה מה שאני רוצה לחשוב על עצמי. אתם לא?"

הסטטוס של יעל משאלי (צילום מסך)

הסטטוס זכה למבול של תגובות רובם תוקפות את משאלי על ההשוואה. חלק מתושבי יש"ע הזכירו למשאלי כי זריקת אבן לרכב נוסע היא כוונה לרצוח. חלק שאלו אותה כיצד היא תומכת בהרג של 'חפים מפשע'?

משאלי ענתה כי במלחמה נהרגים גם חפים מפשע, ושהיא אינה תומכת בכך, אלא מבקשת להבין את הצד השני, כשהיא חוזרת על כך שלא קראה את מאמרה של עמירה הס מאתמול. בשלב מוסים וביקשה מהמגיבים להשלים את המשפט: "אם הייתי פלסטיני הייתי…" ("ממש פעולה בבני עקיבא" כדבריה).

לאחר גל ביקורת נוסף בהם הזכירה גולשת למשאלי כי גם פרעות תרפ"ט ארעו לפני שהערבים היו תחת כיבוש, כתבה משאלי: "לסיכום, הבנתי מה אתם אומרים".