כל הדרך להסכם ומה ימינה יכולה לעשות | סיכום פוליטי

אחרי 18 חודשים של ציפייה אפשר להגיד יותר מתמיד שיש ממשלה קרובה למדינת ישראל. לא העליתי בדעתי שההכרזה על ממשלת האחדות תתקיים בליל השואה, אם הייתה צפירה, במובן מסויים היא הייתה צפירת הרגעה.

ההסכם המיוחל הגיע לאחר תהפוכות ודרמות פוליטיות: חודש וחצי לאחר הוצאת אלפי אזרחים בישראל לקלפי בפעם השלישית בתוך שנה, פירוק כחול לבן מיש עתיד ותל"ם, וכמה פיצוצים במגעים בין הצדדים שכבר נדמה היה שלא יצליחו לגשר על הפערים, ומעל הכל משבר הקורונה העולמי שחייב את המפלגות להתכנס ולהתפשר בנקודות גורליות. צוותי המו"מ של הליכוד וכחול לבן ‏היו קרובים לחתימה כבר 3-4 פעמים בשבועיים האחרונים כשבעיקר המחלוקת המרכזית התגלתה סביב מערכת המשפט ושלטון החוק, בעקבות גל ביקורת חריף מימין שנזף בליכוד על הוויתורים.

שני הטלפונים שעיכבו את ההסכם

ערב חג הפסח, יום שני לפני שבועיים וחצי הכל היה סגור, הטיוטות הסופיות הוחלפו בין הצדדים וכחול לבן עשו את דרכם למעון ראש הממשלה כדי לחתום על ההסכם. בכניסה לבלפור, התחושות באוויר היו לא טובות, "התחילו לעלות דברים, לא רק משפטיים. כל פעם היה משהו אחר", מספר בכיר בצוות המשא ומתן. בכל שלבי המשא ומתן ישב המסמך אצל הליכוד, הם לא העירו עליו ונדמה היה שעד כה הרוב מקובל ויחלוף ללא עוררין.

הבעיה הגדולה נוצרה לפני שבועיים, ביום שישי ימים ספורים אחר כך, לפני כניסת השבת התקשר עורך הדין בעל הכיפה סרוגה של נתניהו, מיכאל ראבילו מהמשרד של שמרון ויצחק מולכו בירושלים שהיה בצוות המו"מ האדוק של הליכוד להסכם וילווה גם את הרכבת הקואליציה, אל אבי ליכט המשפטן מטעם כחול לבן. בשיחה הארוכה ניתנו שורת הערות קפדניות ומדקדקות על ההסכם ועל תהליך החקיקה שנכרך בכך. בכחול לבן הפצירו באנשי הליכוד 'למה אתם שותקים? אנחנו מבזבזים את הזמן. זה הרגיש לא טוב'. בשלב זה, הדפים נפתחו נחדש, העטים נשלפו ושני הצדדים עטו על ההסכם כמוצאי שלל רב לתקן את ההערות. הדבר הזה גם עיכב מאד וגם תקע את המשא ומתן.

ביום שלישי, ערב שביעי של פסח לפני שבוע וחצי מתקבל טלפון נוסף. הפעם השר יריב לוין על הקו שמפיל את הפצצה: מה קורה אם לאחר ההכרזה על הממשלה וחתימה על הרוטציה, בג"ץ יפסול את נתניהו מלעמוד בראשות? זה היה אבן הנגף. שם הציבו בכחול לבן קו אדום: עיקוף בג"ץ דרך פסקת התגברות (מצב שהכנסת יכולה להתגבר על פסיקה של בית המשפט) לא יקרה, מה שמשך את החוט עד הסוף, לפני שהוא נקרע, סוכם בשורה תחתונה כי אם יכריע בג"ץ שנתניהו פסול הוא יהיה גם מי שיכריע שהולכים לבחירות רביעיות. הליכוד הרוויח.

אבל מה יקרה בעוד 18 חודשים? אם יעברו את המשוכה בעתירה הראשונה, ניפגש איתה שוב בעוד שנה וחצי כאשר הסכם הרוטציה יתחלף ותוגש עתירה נוספת. במקרה כזה בו בג"צ פוסל את נתניהו מתפקיד ממלא מקום ראש הממשלה – כחול לבן יתנגדו לבחירות ויו"ר הרשימה, בני גנץ, ייכנס לנעליו של נתניהו שימצא את עצמו ח"כ פשוט, שלא יכול לכהן אפילו כשר בשל כתבי האישום נגדו. גם בליכוד מבינים שתרחיש כזה לא הגיוני ולא ירדו מפסקת התגברות אישית. בכירים בליכוד מכוונים לקדם את זה ב-18 החדשים הבאים ליתר ביטחון, למרות שבהסכם מול כחול לבן הסעיף כלל לא מופיע. זה לא הסכם קל לעיכול, לשני הצדדים, אבל זה המהות של ממשלת אחדות. "אין סעיפים שהם קשים לנו? ברור שיש. בתמונה הגדולה אתה מבין שעם ישראל היה חייב כאן ממשלה". בליכוד וגם בכחול לבן מרגישים שעשו את הדבר הנכון, לא שהייתה להם בימים אלו ברירה אחרת. ישראל, את יכולה לחזור לנשום לרווחה.

לנהל מו"מ עם כחול לבן על הראש של נתניהו

בעולם מקביל, הטלפון הראשון של נתניהו היה צריך להיות למפלגת ימינה, אבל בעולם הפוליטיקה המכוערת הם גם הפעם הטלפון האחרון. "מבחינתנו אין כאן שום דבר מפתיע", אומר לי השבוע ח"כ מתן כהנא מהמפלגה. "כל הזמן אמרנו שאם לא יהיה לנו כח, אז זה מה שנתניהו יעשה, וזה בדיוק מה שהוא עושה עכשיו. אם הוא רוצה אותנו, והנאמנות שהפגנו כלפיו חשובה לו, וחשוב שיהיה לו ייצוג לעמדות האידאולוגיות שלנו – הוא יעשה מאמץ". אבל לנתניהו אין הרבה מה להציע, 17 שרים על 59 חברי כנסת זה חשבון לא פשוט. כאן נכנסת ימינה, שחוץ מללכת לאופוזיציה נותר לה מהלך נוסף, והוא לנצל את הפקפוק הציבורי ככלל ובכחול לבן בפרט אם נתניהו יקיים את הרוטציה. בימינה יכולים לדבר עם אנשי כחול לבן הסרוגים והקרובים למיניהם, על הראש של נתניהו. לנהל איתם משא ומתן נוסף על תפקידים בכירים שיועברו מהשלל שמחזיק בו גנץ, בתמורה לערבות בעוד 18 חודשים שהרוטציה תתקיים.

ימינה גרמה לסערה כשהתרעמה על נתניהו שמוכר את ממשלת האחדות לשמאל, עד לכדי דחייה בחתימת ההסכם. המטרה הייתה שיוכלו לנפנף בהישגים שהצליחו להכניס על החלת הריבונות שתתאפשר מהראשון ביולי, הווטו לימין על מינוי שופטים בבית משפט עליון בוועדה לבחירת שופטים וחוק הלאום שיישאר ללא שינוי, מול הליכוד ובכך לעלות את ערכם מול הליכוד, רק בסוף נתניהו הוא זה שחתום על ההסכם וגם גורמים כחול לבן טוענים שאין בזה צורך. "אנחנו לא צריכים אותם. יש מספיק ערבים וחקיקה. אם זה יתקיים – זה יתקיים בלעדיהם ואם זה ייפול – זה ייפול בלעדיהם".

ניקח למשל תרחיש בוא עולה להצבעה במליאת הכנסת החלת ריבונות בבקעת הירדן או מינוי שופט שמרני לעליון, ימינה מבינה שהיא לא יכולה לחסום את האירוע הזה ותיאלץ להצביע בעד. זה מצב שלא הכרנו כמותו, שמפלגה מסכימה עם 90% מעקרונות הקואליציה אבל מאיימת להישאר בכל זאת באופוזיציה. ימינה יודעים מה יש להם ביד, לא הרבה קלפים עם 6 מנדטים. למרות זאת אני מעריכה שחרף כל נתניהו לא ירצה לשאיר אותם בחוץ ויהיה מוכן לשלם יותר ממה שהוא רוצה אבל פחות מה שהם ירצו.

יולי אדלשטיין- קורבן השלום

יו"ר הכנסת היוצא לא תיאר לעצמו שזה מה שיקרה בסוף התהליך שהתחיל בהתפטרות מרשימה ובסוף הגיע להכרעה מבחינתו בין מלך לנסיך, בין חזרה לתפקיד לח"כ פשוט. בכנס זום לראשי ישובים בשומרון אמר השבוע כי הוא "לא מתחרט על המהלך שעשיתי, אם זה מה שהביא להקמת ממשלה בישראל, גם אם יש מחיר אני מוכן לשלם אותו". אדשלטיין זה שהתחיל את הדומינו להרכבת הממשלה והפך בעל כורחו לסמל ימני במערכה נגד מהפיכת בג"ץ, אם יישאר ללא תפקיד יתכן ותתרקם בתוך הליכוד יחד עם גלעד ארדן וגדעון סער שלישייה מעניינת, לא מה שנתניהו ציפה שיקרה ואם יולי לא מתחרט, אולי נתניהו כבר כן.