ראש ישיבת אור עציון ונשיא מוסדות בני עקיבא הרב חיים דרוקמן, בראיון לסרוגים: מתאר את סיפורו במהלך השואה, הקשר העוצמתי ליום העצמאות ומה ניתן ללמוד מכך למשבר הקורונה?
"אין בכלל מה להשוות את מה שהיה לפני 70 וכמה שנה, שרצו להשמיד, להרוג ולאבד מנער ועד זקן את עם ישראל, מה שיש היום -עדיף".
הקשר של הקורונה, ימי השואה והאנטישמיות נגד היהודים: "ממשלת ישראל כל מה שהיא גוזרת עלינו במירכאות זה להצלתנו, מדריכה אותנו למצווה הגדולה של "ונשמרתם מאד לנפשותיכם", ההפך הגמור ממה שהיה בזמנו. מה שיש היום, כל הדברים שיש היום לגבינו מה שאין כן האנטישמים בכל הדורות, רצו להשמיד את עם ישראל, ובכל זאת עם ישראל חי ויחיה ויתגבר עליהם ויתגבר גם על הקורונה".
חשוב מאד לבקר במחנות השמדה
הרב דרוקמן מספר על החשיבות ביציאה למחנות ההשמדה לפולין, ומתאר סיפור מופלא: "בשנת תשס"ז יצאתי עם משלחת של כיתות יא'-יב' מישיבת בנ"ע אור עציון לפולין, אחרי שהסתובבנו בגי ההריגה, הנערים שפכו את ליבם. שניים מהם אמרו כמעט אותו דבר, הם סיפרו "שביום העצמאות תשס"ו כל כך שמחו בישיבה, הם לא הבינו על מה אנחנו שמחים", הם התכוונו לגירוש מגוש קטיף שנה קודם לכן. 'על מה אנחנו שמחים, על המדינה הזאת? מה עשתה לנו המדינה הזאת?' אבל עכשיו הם אומרים "אחרי שהיינו כאן, וראינו מה שעבר על עם ישראל, עכשיו אנחנו מבינים את הערך של מדינת ישראל. ביום העצמאות הקרוב אנחנו נצא מגדרנו בשמחה".
"יום השואה הוא השער דרכו אנחנו נכנסים ליום העצמאות"
"העובדה שיום השואה סמוך ליום העצמאות, זה ממש משהו נפלא, כי רק השואה הנוראה היא משמשת כרקע להבנת הערך הגדול של עצמאותנו. יום השואה הוא השער דרכו אנחנו נכנסים ליום העצמאות".
"היום הזה הוא יום חשוב מאד שהמדינה שלנו חוקקה חוק שיזכיר לנו את זכרון השואה, בכל האמצעים, מספרים את הסיפורים שהיו שמה- זה עצמו מנחיל לדורות הבאים את מה שעבר על עם ישראל. עצם העובדה שעם ישראל חי ואנחנו קיימים לנצח זה כדי להביא את הטוב האמיתי לעולם, להביא את הכרת השם בעולם, לחזק את המדינה שלנו, לבנות אותה בחומר וברוח, לקדם אותה כדי שאכן נממש את הייעוד הגדול שמוטל עלינו".
תגובות
מה למדנו מהשואה? אדם צריך לדאוג לעצמו. הקבה זה טוב לפולקלור וידישקעיאט, אבל אין בו שום תועלת. אם אדם ועם לא יקום ויעשה מעשה, דבר לא יקרה. איש לא יגן עליו אםמלא יגן על עצמו. המשיח לא יבוא, ובית המקדש לא יבנה.
אנחנו למדנו מהשואה שאם יש קבוצה שמכעיסה את האלקים, כל העם רחמנא ליצלן סובל. לא רק הקבוצה שהכעיסה, כי ישראל ערבין זה לזה. לתשומת יד כל הרפורמיות חסרות הלב האלו שהיו מגיעות בעוונותינו לכותל בראשי חודשים *רק* כדי להכעיס ולהתריס בצורה רעה, מרושעת וצינית, נגד אבא האוהב שלנו ונגד תורתנו הקדושה. תחזרו בתשובה כבר. כמה אפשר להיות אכזריים כלפי כל העם היקר והאהוב שלנו? עם של שרידי חרב, שורדי שואה, שאתן מנסות שוב ושוב להשמיד חלילה את כולנו באמצעות פולחני כפירה ורשעות מקום שהשכינה שורה בו? למה להיות כל כך רעים?
חזק וברוך יהי רצון שנזכה לראות הטוב בכל אחד מעמינו.
שואה ותקומה נכרכו יחדיו כבר בתורה בס"ד. זכינו לדור שזכה לעמוד נחוכה מול פני אלוהיו בתהליך מתגלגל של גאולה. ובסך בכל הכלמנו פניו, בכך שלא התמודדנו עם הגיבנת המעיבה של השואה. התמודדות תיאולוגית אמיצה. הקריאה בשירת האזינו - שירת השואה והתקומה של : "ואמר אי אלוהימו צור חסיו בו" נשארה יתומה ותלויה באויר וללא כל מענה. הגיע העת להתמודד עם השואה מבחינה תיאולוגית . לערוך משפט ציבורי היסטורי ופומביי ואולי בחסות האומות המיוחדות ..... ואשר בו כנסת ישראל בשם כל העולם תתבע את אלוהיה על העלמותו בשואה. במשפט שכזה תתגלה לנו אמת נעדרת שבלעדיה נתקשה להתקדם הלאה אל עבר התקומה השלמה. . שואה ותקומה נכרכו יחדיו בבחינת "סוף" כבסיס ל"התחלה" החדשה - הגאולה השלמה (משה אהרון ) תורתת ישראל מסתיימת ולא בכדי בשירת האזינו ששם נתפרו הקצוות של סוף הגלות . ותחילת הגאולה השלמה. על כן שירת האזינו היא למעשה : "שירת השואה והתקומה". ואי