שר הביטחון, נפתלי בנט, והרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, סיכמו היום (ה׳) על הקמת צוות לבחינת הענקת אות מיוחד ללחימה ברצועת הביטחון בלבנון בשנות ה-80 וה-90. בהתאם, יחל צה"ל בעבודת מטה בנושא.

הדבר מגיע לאחר קבוצת פייסבוק שנפתחה וצברה קהל אוהדים עצום, עם אלפי משתתפים שעוסקת בלחימה בדרום לבנון בשם "סיפורים מלבנון – מה שקרה במוצבים".

אמש (רביעי) העלה שר הביטחון נפתלי בנט אף הוא פוסט בפייסבוק בו הוא מציין את הקבוצה ופועלה ואת הלחימה בה גם הוא השתתף.

"לא נשכח את 'המלחמה הנשכחת' ברצועת הביטחון של לבנון", כתב בנט. "אני שמח מאד על הקמת הקבוצה כדי לזכור את חברינו הנופלים, וגם את הפצועים מכל הסוגים. וגם חשוב לספר לדור הצעיר על המערכה בלבנון בתקופה ההיא, סיפור שהם אינם מכירים".

"בסוף שנות ה80 ובשנות ה-90 היתה קבוצה די מצומצמת של לוחמים ומפקדים שפעלו בדרום לבנון. כולם הכירו את כולם. ידעו איזו יחידה ביצעה איזו פעולה. פעם חטיבת הנח״ל, פעם סיירת גולני, פעם חה"ן צנחנים, פעם גדוד 51 בגולני או גדוד צבר בגבעתי. גם אני,כמפקד פלגה במגלן, זכיתי לפקד על שורה של מבצעים נגד חיזבאללה, בדרך כלל בגיזרה המזרחית (מרחב ריחן)", הוסיף בנט.

לא נשכח את יקיריכם לעולם

בנט סיפר על השגרה והאבדן באותה לחימה: "מעת לעת נפלו לוחמים ומפקדים שהכרת. כך למשל, יואב הר שושנים. הוא היה צנחן גבוה, צנום, עדין, חייכן ובעיקר טוב לב. בחור מאלקנה. יצא לנו לעשות תורניות מטבח יחד בבה״ד 1 (היינו די מצ'וקמקים בזה..). אחרי קורס קצינים, כל אחד יצא לדרכו ומעת לעת דרכנו הצטלבו, בעיקר בדרום לבנון. יום אחד שמעתי שהוא נהרג בדרך בין המוצב ריחן לבין המוצב רזלן (של צבא דרום לבנון) בגזרה המזרחית.

כך סרן יוסי אוחנה ז״ל שהיה איתנו באותו הקורס, נהרג באזור ריחן. רס"ן אורי אזולאי ז״ל שנהרג באזור עיישיה. רס"ן איתן בלחסן ז״ל מפקד סיירת צנחנים. רס"ן אלעד בן דוד ז״ל מהצנחנים שנפל באזור טייבה. והרשימה ארוכה.

כל כמה שבועות או חודשים זה קרה. בצירים, במארבים, בפתיחות ציר ובפעולות. לצערנו, זה היה דבר שבשגרה. איכשהו, תקופה זו קצת נשכחה מהתודעה שלנו. בניגוד למלחמות אחרות, מלחמה ארוכה זו בדרום לבנון לא קיבלה שם, ואין עליה אות".

"דעו לכם, הורים, אחים וילדים של הנופלים במלחמה-ללא-השם: לא נשכח את יקיריכם לעולם. לעולם". סיים בנט את הפוסט.

בנט אף סיפר על היציאה מלבנון ונטישתם החלקית של לוחמי צד"ל. "הסיסמא שהיתה תלויה בכל מוצב היתה: ״המטרה – הגנה על תושבי הצפון״.  עמדנו במשימה: בגדול, היה ביטחון בצפון. מרבית ההיתקלויות עם חיזבאללה היו בעומק השטח ולא סמוכים לגבול.

לא זכורות לי חדירות לישראל, ולא נחטפו חיילים. מרבית הזמן חיזבאללה היה במגננה, כי תקפנו אותו ללא הרף. אך היה מחיר רצוף של אבדן חיילי צה״ל והיה לחץ תקשורתי וציבורי להוציא את צה״ל מלבנון.

מאז היציאה, ספגנו חטופים, עברנו מלחמה עם 165 הרוגים ישראלים וארגון החיזבאללה התעצם מאד. היום הארגון מהווה איום משמעותי על כלל שטחי מדינת ישראל. האם היה נכון להוציא את צה״ל מלבנון? שאלה לא פשוטה ולא אשיב על כך כאן. האם ישראל צריכה לסכן את חיי חייליה כדי למנוע התעצמות אויביה על גבולותיה? לכך התשובה היא: כן.

כשר הביטחון אני עוסק בחזית הצפון ככל שאני יכול, ולא ארפה מכך. אני צופה כי הזירה הזאת תעסיק אותנו בעתיד הלא רחוק ואסור לנו לשקוט בעניין".