ח"כ איילת שקד, החברה בוועדת הקורונה בכנסת, ניהלה דיון נוקב עם פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות על תכנית היציאה מהמשבר: מיד אחרי פסח, צריך להפעיל אסטרטגיית יציאה מהמשבר שכוללת השארה בבידוד של אוכלוסייה מגיל 65 ומעלה והחזרת המשק לפעילות בהדרגה בליווי עשרות אלפי בדיקות ביום, כפי שנוקטים בסינגפור וטייוואן".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(קרדיט: ערוץ כנסת)

שקד: " בשביל לפתוח את המשק אחרי פסח, צריך 20-30 אלף בדיקות ביום. בכל יום שאתם לא חותמים עם מיי-הריטג' או BGI, אתם למעשה דוחים את פתיחת המשק. אנחנו רוצים והבנתי שגם הממשלה רוצה, להגיע למצב, שמיד אחרי פסח- שזה עוד שבועיים, לשחרר אנשים בסיכון נמוך לשוק העבודה. למעשה כל יום שאתם לא חותמים על החוזים הללו זה מליארד ₪ למשק. מדוע אתם לא חותמים על החוזים? כל יום שמתעכב זה מיליארד ₪ למשק ועוד משפחות הרוסות שקורסות כלכלית. מתי תחתמו? מה עם המכשיר במכון ויצמן? מה מצבו? כי הוא גם יודע לספק אלפי בדיקות ביום ומה עם בדיקות סרולוגיות? מי אחראי במשרד הבריאות שיהיה מערך גם של בדיקות סרולוגיות?"

צריך 20-30 אלף בדיקות ביום

גרוטו ענה על הבדיקות: "בנושא הבדיקות של BGI, זו שיטת בדיקה אחרת, הסיבות שזה לא מתקדם עד עכשיו זה לא בגלל שאין לנו כסף ולא בגלל שלא היה לנו רצון לחתום. אלא בגלל שאנו רוצים לבדוק, כי כבר היו לנו מצבים שרכשנו כל מני דברים שהגיעו ובסוף לא נתנו את התוצאה. אני חושב שזה לא יהיה אחראי לבזבז 200 מליון ש"ח מכספי הציבור לפני שאנו יודעים בוודאות שזה יתן את הפתרון".

גרוטו (צילום: משרד הבריאות)

שקד: "פרופ' גרוטו אתה מבין שכל יום שמתעכב וכל יום שאתם לא חותמים, זה עוד מיליארד שח למשק ועוד משפחות הרוסות שקורסות כלכלית?" גרוטו: "הנושא הזה גם בטיפול של כלל הגורמים גם של משרד הביטחון וגם של המלל, מעורבים בזה עד רה"מ בשיחות יומיות. אנחנו עושים את מירב המאמצים. כרגע אנחנו מסתכלים קדימה. יש החלטה להצטייד עם זה, ההחלטה כבר נפלה, אנחנו עושים את כל המאמצים, עושים הכל כדי לחתום על זה היום ואז מרגע מימוש החתימה, תוך כשבועיים מרגע שחותמים תוקם המעבדה".

אין לנו כוונה ויכולת לפתוח המשק מיד אחרי פסח

אין לנו כוונה ויכולת כדי לפתוח המשק מיד אחרי פסח. צריך לראות מה פסח עושה בכלל, האם ירידה או עליה. אני באופן אישי מקצועית ממליץ לא לפתוח המשק יום אחרי פסח. גם אם נוכל לעשות מליון בדיקות ביום- לא יעזרו לשחרר את המשק. בדיקות לא יכולות לשחרר את המשק. בגלל שמתוך מיליון אנשים נמצא 100 אלף חיוביים ואת השאר נשחרר למשק, מחר חצי מהם יהיו חיוביים ויתחילו להדביק. לכן, מה שאנחנו צריכים להתקדם כדי להביא לשחרור- זה בדיקות סרולוגיות. בדיקות בעזרת ריצוף גנטי במכון ויצמן ואחרים- אנו כרגע לא יכולים להסתמך על הבדיקה הזו ככלי לשחרור בן אדם לעבודה. זה לא הכלי המרכזי לשחרור המשק. אנחנו נצטרך להסתמך על שני דברים: בדיקות סרולוגיות וסימפטומים. מדידת חום וסימפטומים".

אסטרטגיית היציאה שלכם לא תעלה על הדעת

שקד: "האסטרטגיית יציאה שאתה תיארת זו גזירה שהמדינה לא יכולה לעמוד בה. אחרי פסח צריך להתחיל להוציא את האנשים לשוק העבודה. בכל המדינות שיוצאים לעבודה, עושים את זה בהבנה ששולטים על המגפה. ברגע שיהיה לך עשרות אלפי בדיקות ביום, אתה יכול לשלוט על המגפה, שכמות המונשמים שלך תהיה קטנה מכמות מכונות ההנשמה. את האוכלוסייה בסיכון אתה משאיר בבידוד , את האוכלוסיה שאינה בסיכון- מתחת לגיל 65 ובלי מחלות רקע אתה משחרר ואתה לא מקריס את המדינה הזאת. כי אם נחכה עד שכולם ידבקו , שכולם בסגר, אז שנה שלמה אף אחד לא יצא פה לעבוד. לכן האסטרטגיית יציאה שלכם היא פשוט דבר שלא יעלה על הדעת".

גרוטו: "אני לא דיברתי על אסטרטגיית יציאה. על אסטרטגיית יציאה יושב פה סגן ראש אגף התקציבים באוצר כדי לפתח אותה במקביל. אם מישהו חשב שזה מותנה בבדיקות הסרולוגיות , אמרתי שזה יהיה כלי מצויין. אם לא יהיה לנו אותו, נפתח כלים אחרים. יחד עם זאת, אם אנחנו לא רוצים לקלקל את כל ההישגים שלנו עד עכשיו, אז צריך לעשות זאת בזהירות ובהדרגתיות.

איילת שקד: "פסח נגמר עוד שבועיים, מה אתם מתכננים לעשות?"