קצת הרהורים רגע לפני שבת הגדול.

הסיכוי להשבית את החמץ והגאווה השנה – גבוה מתמיד. הפרופורציות הן אחרות, כל העולם המפואר הזה שהיינו כבני אנוש שותפים לפיתוחו, התכנס לו פתאום.

רעשי המטוסים נדמו ואין עומסי תנועה בכבישים. ערבות הדדית ופעולות חסד צצות ומתגלות בכל רחבי ישראל.

בחג הקרב ובא, נסוב סביב שולחן הסדר כשלצידנו רק משפחתנו המצומצמת. המצה המסמלת את הצניעות תהיה סוף סוף במרכז העניינים – נאכל אותה תאבים ונחוש את הטעם המיוחד שלה, בענווה בצניעות, בהכרת הטוב וביראה. נברך על אכילת מצה בכוונה מלאה.

הרב קוק זצ"ל כותב כך: "ערבה לה' מנחת יהודה – ההקרבה שתהיה אז של מנחה (קרבן המנחה המוזכר בפרשתנו נטול חמץ ומהצומח), תערב לד' כימי עולם ושנים קדמוניות." נזכור שהכול לכבודו יתברך.

אולי הבידוד, הענווה והצניעות ילמדו אותנו חירות אמיתית מהי.

שבת שלום.

=======

הכותב הוא חבר כנסת מטעם מפלגת ימינה-האיחוד הלאומי