אם היו שואלים פעם את אביגדור ליברמן, האם ייתכן שהוא אי פעם ייחשב כחלק מאותו גוש יחד עם אחמד טיבי, סביר להניח שהוא היה חושב על שואל השאלה, שהוא הוזה, לכל הפחות.
כמה אירוני שמי שהיה סמל המאבק ברשימה המשותפת נחשב כיום לשותף לגוש איתם. הסיבה לכך אינה שינוי מהותי באידיאולוגיה של שניהם. הסיבה העיקרית לכך היא שנאת בנימין נתניהו. האיש שמעורר הכי הרבה אמוציות בפוליטיקה, ואולי בכלל.
הפוליטיקה הישראלית מפוצלת סביב בנימין נתניהו. שלושת מערכות הבחירות האחרונות נסובו סביב השאלה כן ביבי או לא. זו הסיבה לקרע בפוליטיקה. זו הסיבה שכחול לבן והליכוד לא מסוגלות לשבת יחד בממשלה, למרות הפער האידאולוגי הלא גדול בין שתיהן. ממשלת אחדות כיום, נראית כאופציה רחוקה, על גבול הבלתי אפשרית. למרות משבר הקורונה ולמרות הגירעון. נדמה שהשנאה לבנימין נתניהו חזקה מהכל.
בוגי יעלון לא חשב אי פעם שהוא יתמוך בממשלה מיעוט בתמיכת הערבים. סביר להניח שגם בני גנץ ויאיר לפיד. אבל מי שרצו תחת גוש אנטי ביבי, לא יכולים לשבת איתו. אחרת יאבדו מכוחם, גם אם הדבר כרוך באיבוד עשתונות מוחלט של ערכיהם. ישראל לפני הכל? לא ממש. יותר אנטי ביבי לפני הכל.
בשעת משבר של הקוקפיט בפרט, ושל כחול לבן בכלל, עד כה הגורם המאחד היה שנאת ביבי. זהו הדבק שמדביק את העטיפה. זהו הדבק שמחזיק את הדבר המשונה שנקרא כחול לבן, המורכבת משלושה מפלגות שאין ביניהם מן המשותף. למעט, אנטי ביביזם קיצוני.
עד כה, הדבר החזיק מצוין, אך עתה, ראשי כחול לבן נמצאים בצומת דרכים. לפניהם השאלה: האידאולוגיה או הפוליטיקה. האם הם רואים את טובת מדינת ישראל בראייתם, או בוחרים להמשיך להדביק את העטיפה באנטי ביבי, מה שמשתלם בקלפי אך לא משתלם באידאולוגיה, ובפוליטיקה.
בכל צומת דרכים של כחול לבן, צצו המחלוקות כשהגיע הזמן לעשות מעשה אקטיבי. להתנגד לכל מהלך של ביבי אפשר. אך כשמגיע זמן הפעולה הדבר נהיה מורכב. כל צד מושך לכיוון שלו, והדבר ניהיה מורכב.
כל זמן שכחול לבן פועלת על פי מהלכיו של בנימין נתניהו, היא מפסידה. כך גם השמאל הישראלי. שמוכר את ערכיו לכל המרבה במחיר, תמורת המטרה- הפלת בנימין נתניהו. השמאל הישראלי מוכן לשתף פעולה עם היבא יזבק ובלבד שלא עם ביבי. הדוגמא הכי טרייה לכך היא שיושב ראש רע״מ הצהיר בריש גלי שהוא תומך בטיפולי המרה. אין צורך להזכיר שאם היה מדובר בפוליטיקאי ימני, אמות הסיפין היו רועדות.
אך כאן. השתיקה הייתה רועמת. מאוד. השמאל מוכן לשתף פעולה איתו למען הפלת ביבי. אך בדרך הוא מאבד את ערכיו, אלו שהוא נלחם בעבורם. האם המטרה מקדשת את אמצעים?
דמיינו את היום בו גוש אנטי ביבי מנצח ושולח את ביבי לביתו. גדעון סער עולה לשלטון ועורך שינויים במערכת המשפט. בנוסף, הוא מספח את יהודה ושומרון. זהו ללא ספק, חלום הבלהות של השמאל. שצריך לשאול עצמו האם כל זה שווה. האם שווה להקריב את הערכים תמורת הפלת בנימין נתניהו. שלא ערך שום שינוי במערכת המשפט ולא סיפח התנחלויות.
השמאל הישראלי צריך לבחור. האידאולוגיה או ביבי. ממשלת אחדות היא הזדמנות עבור השמאל והימין כאחד לנהל שיח עיניני. בשביל לקדם את הערכים של כל צד. כי בסוף, טובת אזרחי ישראל היא פוליטיקה ישרה, המבוססת על פלורליזם ולא על שנאה.
דרור מנדל, בן 14, פרשן פוליטי צעיר
תגובות
אנחנו בוחרים לחוקק חוק שיעיף את המושחתים מפה אנחנו בוחרים לחוקק חוק שיעיף את המושחתים מפה
Bb והליכוד לא ממש ימין וכחול-לבן לא ממש שמאל בכחול לבן ישנם אנשים כמו בוגי, הנדל והאוזר, שהבעיה שלהם היא אם רמת המוסר של bb ולא היחס שלו ליהודה ושומרון (=הם וגם סער, יותר ימין מbb). וראינו כבר את בגין ואריק שרון שהיו הסמנים של הימין...במבחן המציאות
אתם מחוקקים חוק שלא קיים בשום דמוקרטיה יש סיבה לכך שבחוק של כל דמוקרטיה יש חוקים שנועדו להגביל רדיפה פוליטית כמו חוקי חסינות. החוק שלכם נועד להקל ככל האפשר על רדיפה פוליטית. כדי לסלק אדם מכל תפקיד פוליטי משמעותי מספיק שהיועמ"ש יגיש נגדו כתב אישום בין אם הוא אשם או לא. עכשיו זה נראה לכם "הגיוני" כי שמאלנים מבינים בדמוקרטיה הרבה פחות משנדמה לכם, אבל יום אחד אותם חוקים בדיוק ישמשו כדי לסלק ראשי ממשלה ושרים מן השמאל ואז תבינו מה עוללתם.
כחול לבן אתם בוגדים הולכים אם ערבים בושה לעם ישראל אתם בושה לעולם
ממשלת אחדות חיונית. נשמח לראות את ביבי מוחלף על ידי איש ליכוד.
לbb יש מעריצים שרואים בו דמות גדולה מהחיים Bb גאון פוליטי ותקשורתי, שבנה לעצמו תדמית של מנהיג עולמי וקוסם כלכלי. לצערי אין קשר בין התדמית של bb, להישגיו בעולם האמיתי (=העברת חברון לערפאת, שחרור של מעל 1000 רוצחים, העברות דולרים לחמאס, ועוד).