למה בנט לא רוצה חרדים, ולמה נתניהו כן?

מדוע רוצים בנט ויאיר לפיד ממשלה ללא חרדים?

אנשים רבים תמהים בימים אלה, עד היכן הגיעה שנאת החרדים. מילא יאיר לפיד, טבעי שהוא ישנא חרדים. אבל בנט? למה הוא לא אומר אף מלה? למה הוא לא רוצה את החרדים בממשלה? גם הוא שונא חרדים?

ובכן: לא רק בנט, גם יאיר לפיד לא ממש שונא חרדים. לפחות לא מעבר למינימום הנדרש ממנו כבנו של אביו.

למה בנט ולפיד לא רוצים חרדים? מאותה סיבה שביבי רוצה שיהיו חרדים בממשלה. נתניהו אוהב חרדים? לא. למה הוא כ"כ רוצה את החרדים בממשלה?

זה לא שהוא רוצה את החרדים. הוא רוצה ממשלה עם הרבה שותפים, שבה כל שותף יודע היטב שיש ששים ואחד חברים גם בלעדיו.

ממשלה כזאת פירושה שמדינת ישראל הפקידה את גורלה (או אם תרצו: הפקירה את גורלה) ביד רודן אחד. הרודן הנ"ל יוכל לעשות ככל העולה על רוחו, ומדינת ישראל תהיה כפופה לגחמותיו. זהו מצב מסוכן ולא רצוי לאף אחד מלבד לרודן עצמו. לכן נתניהו רוצה ממשלה שבה כל אחד מהשותפים הוא גלגל חמישי בעגלה. לכן השותפים לא רוצים. הן יאיר לפיד והן בנט לא סומכים על נתניהו ועל גחמותיו הלא-צפויות, והם רוצים שלכל אחד מהם תהיה אפשרות להפיל את הממשלה כרצונו.

האם זה אומר שהם יפילו את הממשלה כל שני וחמישי? בודאי שלא. שר לא מוותר על כסאו כ"כ מהר וכ"כ בקלות! שר שמתיישב על כסא – מתאהב בו. אבל אם ראש הממשלה יגזים – הם יפילו אותו. וראש הממשלה לא יגזים, גם הוא מאוהב בכסא שלו ולא רוצה לאבד אותו. כך תיווצר מערכת של בלמים ואיזונים, שתמנע מראש הממשלה לדרדר את ישראל למקומות שאליהם לא כדאי שהיא תגיע. אם תהיה עוד מפלגה, לא יהיה שום בלם ושום איזון על ראש הממשלה.

בנט ולפיד מבינים שהם עשו משהו לא הגון: הפקירו את החרדים. לכן בנט, ואפילו לפיד, כבר מדברים על כך שהם ידאגו גם לאינטרסים של החרדים. הם פשוט מבינים שבלי החרדים יהיה להם הרבה יותר כח בממשלה, ואפילו החרדים ירויחו בכך. החרדים ירויחו מכך שנציגים שיש להם כח ייצגו אותם בממשלה, אע"פ שהנציגים האלה אינם שלהם. הרבה יותר מאשר נציגים שלהם שייהיו חסרי כח.

אבל, כמה לא מפתיע, החרדים לא אוהבים את הרעיון הזה.

ולמה החרדים נעשו פתאום שמאלנים

ולמה החרדים פתאום מדברים על תמיכה בפינוי ישובים?

גפני כבר הודיע שהוא ממש קרוב לשלי יחימוביץ. גם בש"ס כבר מדברים כך. מדוע?

זה גם עלול להתנקם בהם בקלפי. מילא גפני, לבוחרים שלו אין לאן ללכת. אבל ש"ס עלולה להפסיד מצביעים רבים אם תתמוך בפינוי ישובים. את חלקם אפשר יהיה להחזיר בחזרה עם סיסמאות מעין "האשכנזים דפקו אותנו אז דפקנו אותם בחזרה", אבל רוב המצביעים הימניים של ש"ס עוד לא התדרדרו לרמה הזאת. והם אנשים אינטלגנטיים מדי בשביל שיהיה אפשר לשחק בהם כך.

התשובה היא פשוטה: למה בנט מאד רוצה שיהיה לו כח להפיל את נתניהו? כי בנט מבין שאי אפשר לסמוך על נתניהו בענייני ההתיישבות. בנט חושש שנתניהו יבצע מהלך שמאלני, שיחייב להפיל אותו.

במקהלה מתואמת ומתוזמנת, הודיעו השבוע גם החרדים וגם שלי יחימוביץ, שאם נתניהו יפנה ישובים הם יצטרפו. בכך הם שומטים את הקרקע מתחת למהלך של בנט. כעת בנט איבד את כחו. גם אם הוא יפרוש יחד עם לפיד – לנתניהו יש ממשלה.

מעתה, כבר אין לבנט שום סיבה להתנגד לצירופם של החרדים. כי ממילא הוא לא ירויח שם דבר מאי-צירופם לממשלה.

את הצלחת המהלך אפשר לשמוע דווקא מכיוון יש עתיד. שי פירון כבר אמר אתמול, בראיון לערוץ 7, שהם לא מתנגדים לצירוף החרדים.

אין כאן לא שנאה ולא חרם ולא נידוי

מכאן אפשר ללמוד שלא צריך לקחת יותר מדי ברצינות הצהרות של פוליטיקאי על אי הליכתו עם ציבור מסויים, או על שינוי עמדותיו המדיניות. גם אמירות כמו "בית של גויים" או סתם השמצות פרועות שהשמיץ הליכוד את הבית היהודי במערכת הבחירות, אינן אמירות של שנאה. הכל תרגילים פוליטיים ומשחקי קח ותן, ותו לא.

כל אמירה כזאת נועדה להשיג רווח פוליטי במהלך מתוחכם.

ובכל זאת, מערכת הבחירות והקואליציה הזאת כבר עברה מזמן את גבול הטעם הטוב. גם כשמנהלים משחקים פוליטיים, כדאי לשמור על טעם טוב. זה לא נעשה במערכת הזאת, וחבל.

אבל השאלה היא לא המערכת הזאת. כולם מבינים שהשאלה היא כבר הבחירות הבאות. משהו חדש מתחיל, ואת המשהו החדש המפלגות הותיקות רוצות לעצור. סקר שפורסם אתמול אומר שאילו היו הבחירות נערכות היום, היו הליכוד, העבודה וש"ס יורדות, ואילו הבית היהודי ויש עתיד עולות באופן משמעותי. הכל מבינים שאין להסיק מסקנות מופרזות מסקר שעוסק ב"מה היה קורה אילו". לאדם נוח לחשוב ש"אילו" – הוא היה עושה דבר מסויים. אבל בחייים האמיתים הוא לא היה נוהג כך. ובכל זאת – הליכוד בלחץ. הליכוד מבין שיש כאן מערכת פוליטית צעירה שמאיימת על המערכת הותיקה וזוממת להחליף אותה, ובצדק. משחקי הכוח בקדנציה הקרובה יקבעו לא מעט את השאלה האם המערכת הפוליטית הוותיקה תשאר על כנה או לא.

ואלה משחקים מאד מסוכנים. אנשים עלולים לסכן את המדינה כדי להגן על מעמדם או כדי לחזק את מעמדם. זה מצב מסוכן, וכדאי מאד להזהר ממנו.