פרשת סרבן הגט הנמלט עוד לא הסתיימה.

עשרים וארבע שעות לאחר בריחתו אתמול (ד') מבית הדין הרבני, ממשיך שי כהן להסתובב מחוץ לכלא למרות מאמצי המשטרה ללכוד אותו.

מי שמכיר את הפרשייה שנמשכת כבר 12 שנה, הוא ח"כ הרב אלי בן דהן (הבית היהודי), שבתפקידו כמנכ"ל בתי הדין הרבניים טיפל גם במקרה של כהן.

לדברי הרב בן דהן, "לא מדובר באדם משוגע, אלא מדובר באדם נורמטיבי שלמיטב זכרוני מקצועו הוא רו"ח."

על פי הרב בן דהן, כהן נקלע למערכת לא פשוטה, כשבשלב מסוים הוא החליט שלא לתת לאשתו גט בשום מחיר בעולם, כולל ישיבה ממושכת בכלא.

ואיך אחרי שש שנים בכלא הוא עדיין לא מוכן לתת גט?

הסנקציות נגדו לא נכונות. מדובר באדם שלפני המאסר הסתתר במשך שנתיים בזהות בדויה ולמד בכולל, ככה שמה שיש לו בכלא טוב לו, הוא קם בבוקר אוכל הולך ללמוד עד הערב וחוזר לישון. הכלא ממש לא מעניין אותו.

אז מה אפשר לעשות?

באנשים מהסוג הזה צריך לטפל דווקא בכיוון הדתי. לא לאפשר לו להתפלל במניין, לא לתת לו אוכל מהדרין, למנוע ממנו כניסה לבית הכנסת של הכלא, למנוע ממנו ספרים. זה מה שישבור אותו.

הבעיה היא ששירות בתי הסוהר לא יכול למנוע מאסיר צרכי דת, כי משרד המשפטים לא נותן לזה אישור. צריך לתקן את החוק הזה, וזה מה שאני מתכוון לעשות, להחמיר עם סרבני גט גם בתוך בתי הכלא, ובדגש על סרבנים דתיים.

אתמול העלנו ב'סרוגים' את האפשרות שמופיעה בהלכה של "מכין אותו עד שיאמר רוצה אני", למה בתי הדין לא משתמשים באפשרות הזו?

זה באמת היה רעיון טוב, אבל אי אפשר לעשות זאת במדינה מערבית. אין לנו במדינה עונשים גופניים ולכן זה לא מתקיים, חבל כי זה היה פותר את הבעיות הרבה יותר מהר.