ד"ר אבי ביצור, ראש המגמה לביטחון והגנת העורף מהמכללה האקדמית בית ברל ולשעבר מנכ"ל המשרד לענייני גמלאים בממשלה נותן סך הכל ציון טוב להתנהלות של ישראל עד כה במשבר הקורונה, אבל יש נקודות שכבר שנים הוא מתריע עליהן.

"אני שומע אנשים שמדברים על הפעלת מבקר המדינה שיבדוק את ההתנהלות, ואני אומר זה לא הזמן", אומר ביצור לסרוגים. כבר שנים רבות הוא מחזיק בעמדה שחייבים רשות חירום לאומית כפי שמתחייב גם מתוקף החוק, שהיא זו שתיקח אחריות על אירוע חירום בקנה מידה שכזה.

זה אירוע אזרחי, אנחנו תמיד נשענים על הצבא, אך טוב שהצבא יהיה תומך ולא מי שינהל את העניינים. רשות כזו צריכה לרכז תחתיה את כלל מנכ"לי המשרדים הרלוונטיים, משרדי הבריאות, האוצר, הכלכלה, הרווחה וכ"ו, וכן את מפכ"ל המשטרה, מנכ"ל ביטוח לאומי, כבאות, כל הגורמים הרלוונטיים, שתיתן מענה בין משרדי למצב החירום הנ"ל.

ביצור משבח את תכנית המלוניות שהכין פיקוד העורף כתרחיש לירי טילים ושר הביטחון נפתלי בנט הוציא אותה לפועל, גם הסבת בית החולים השרון לבית חולים יעודי לחולי קורונה.

"זו מדינה שהתרגלה משחר הווייתה שהביטחון מוביל את הכל, הצבא זה צבא, הוא מתנהל, וערוך בעיקר למלחמה. אם יוכרז מצב חירום מיוחד בעורף אזי הצבא תופס שליטה וליד כל ראש עיר יישב נציג הצבא, אתה יודע למה לא מכריזים על מצב כזה?", שואל ביצור ועונה: "נורא פשוט, כי מצב חירום מיוחד בעורף גורר גם סכומי כסף, כי הכרזה כזו גוררת פיצויים לכל מי שלא עובד".

"כל עוד לא הוכרז על מצב חירום מיוחד בעורף ולא הוכרז על סגר מוחלט שאוכפים אותו ויש גם שיקולים כלכליים, אז הצבא לא צריך לקחת אחריות" הוא פוסק. "הצבא יכול להיות תומך, הוא יכול למשל לתת עזרה בבדיקות הדם במתכונת הדרייב-אין כפי שהכריז ראש הממשלה. כדי שלא נראה את זק"א, צריכים לעשות את מה שאני אומר".

ד"ר אבי ביצור (צילום: מלי שקד מזכירת עמותת ידידי בית חולים מאיר)

ביצור תולה שוב ושוב את הדברים בעבודת מטה אזרחית, מתכללת שצריכה להסתכל על הכל. "אני רוצה רשות לאומית בין משרדית, אנשים שזה מקצועם, מה שהיה פעם מל"ח – משק לשעת חירום. שפתאום אף אחד לא מדבר עליו. יש חוק מל"ח. החוסן של העורף האזרחי זה המבחן כרגע, החוסן של החברה הזאת 'והייתם לעם קשה עורף'", מצטט ביצור משמות ל"ב, "זה המותו של הדוקטורט שלי".

"יש 7 תרחישי ייחוס- איום על מדינת ישראל, אני לא אפרט אותם מסיבות ברורות, כמו סייבר למשל, אנחנו כרגע בתרחיש ביולוגי, לרוב מדובר על טרור ביולוגי, ופה זה תרחיש מתחום הבריאות ולכן מוביל אותו משרד הבריאות".

לדבריו, צעד נוסף שנחוץ במיוחד זו הסברה שתיעשה כמו שצריך לציבור, ובעיקר לאוכלוסיות שיש להן מגבלות על השפה, צריכים אנשים דוברי ערבית, רוסית ואמהרית שיעבירו את המסר לאוכלוסיות שאינן יודעות על בוריין עברית. גם לציבור החרדי עם הניואנסים שלהם צריך הסברה ייעודית.

עוד דבר שמציג ביצור, שמומחה ועוסק הרבה באוכלוסיה המבוגרת, זה שצריך לבודד את המבוגרים. כל מי שבסיכון גבוה, "אני שתמיד מדבר על הבדידות ומפציר בסטודנטים שלי לבקר את הסבים והסבתות אומר אל תבקרו, תעשו את זה בטלפון, או בווידאו קונפרנס.

כל האזרחים הוותיקים בישראל מונים 1,350,000 בגיל הזקנה. זה אומר מגיל 62 ומעלה לאישה, ו67 ומעלה לגבר. כל אלו צריכים להיות מבודדים ואת ליל הסדר – אין מה לעשות, לעשות ללא הנכדים, אני בן 64 וגם אני לא אעשה זאת עם הנכדים, זה לא קל לי, אבל זה המצב".

ביצור נותן עוד מקרה שמתאר את שני הדברים עליהם הוא מדבר: "היום שר התקשורת, דווקא האיש היקר הזה אמסלם, דן באפשרות שלא יהיה דואר. האנשים המבוגרים שאין להם נגישות לאפלקציות זה פוגע בהם.

מקרה כזה צריך להיות מנוהל תחת מישהו או מישהי, שמופקד על המצב ומסביבו מומחים מתחומים שונים. הנה דוגמה לאחד הנושאים שהיה עולה בשולחן העגול הזה שאני מדמיין ויש מישהו או מישהי שמנהל את העניין ומנצח על כל התפקוד כשמעליו ראש הממשלה".

ביצור מנסה לא להטיח ביקורת חמורה על המצב, אך אומר שלצערנו אצלנו לומדים בדרך הקשה. אתה חושב שהיו מקימים את ראש הכבאות הארצית אם היו מעט הרוגים באסון הכרמל? ברור שלא. אני לומדים רק לאחר מעשה.