לרבים בציבור הבחירה למי מהגושים להצביע מאוד ברורה. או שהם בצד שחושב שנתניהו חייב להמשיך (או לחילופין שגנץ לא יכול להיות ראש ממשלה), או שהם סבורים שנתניהו חייב ללכת כי הוא משחית את המדינה.

את אותם אלו שקבועים בעמדתם בתוך הגושים יהיה קשה להזיז, אבל מה שמכוונים עכשיו במלוא העצמה מנהלי הקמפיינים הוא שני דברים:

הראשון להזיז מצביעים שמתנדנדים, ויש מספיק כאלו- מגוש לגוש.

הדבר השני הוא להזיז מצביעים בתוך הגוש- שם מנהל מאבק בין המפלגות הגדולות לקטנות. ימינה תגיד שצריך אותה על ההגה ליד נתניהו, הליכוד יגיד שרק ליכוד גדול יביא לניצחון, עוצמה יהודית תגיד שבלעדיה אין גם ככה 61, כחול לבן תנסה לנגוס מליברמן והעבודה-גשר מרצ, וכל הג'אז הזה שמתנגן אצלנו באופן כזה או אחר כבר שנה.

בין רקטה לעסקת המאה

נתחיל דווקא בהסלמה האחרונה ומטחי הרקטות שירה הג'יהאד האסלאמי על הדרום. בטווח הקצר אפשר לבקר את מדיניות נתניהו בעשור האחרון מול עזה ואת ההסדרה מול חמאס, אך בנימים העמוקים- מצב ביטחוני שכזה מזכיר לנו את חרדת הקיום פה בארץ האבות. במצב חרדתי כזה קשה לתת למישהו חדש, שעוד נופל בלשונו בשלל התבטאויות את הגה השלטון.

יתרה מזו, תכנית טראמפ, הגם שגנץ טס לוושינגטון למפגש עם הנשיא, נזקפת לזכותו של נתניהו. וזה לא קשור למעמד לצד דונלד טרמאפ שעה שנאם.

זה המסמר שננעץ במהלכים שנתניהו מקדם פה כבר תקופה. הוא לא לבד, אבל וודאי שהדוקטרינה שהוביל הימין בראשותו זוכה לעדנה וגושפנקה נשיאותית בניגוד לכל התחזיות והתבהלות משמאל.

לא בטוח שלרוב המתנדנדים בין כחול לבן לליכוד חשוב שתושבי רבבה, או אביגיל יהיו חלק מהריבונות של ישראל. כן בטוח שעזה טורחת לתזכר מה קורה כשמנסים ללכת לכיוון השני.

בכחול לבן הבינו שהנראות הביטחונית ספגה מכה לכן מיהרו להכריז (שוב), שגבי אשכנזי הוא המועמד לתפקיד שר הביטחון. אשכנזי, הגולנצ'יק המחוספס היה התשובה, של מפלגה שמורכבת משלושה גנרלים ומספר ימנים ועדיין לא הצליחה להכריע בבירור ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום.

קמפיין הגמגום אליה וקוץ בה

לאחר שבליכוד הבטיחו לנו קמפיין חיובי הם, (וגם בכחול לבן) חוזרים אל הנגטיב הרע והמוכר. בישורת האחרונה אף אחד לא לוקח סיכונים. אז המסרים המבולבלים של גנץ הם כר פורה, להזכיר שזו בעצם מפלגת יח"צ שהולחמו אליה כל המרכיבים שיוכלו לנצח את נתניהו בלי שלד אידאולוגי ברור.

אבל אליה וקוץ בה. אותו קמפיין גמגום מזכיר את הדבר הבזוי שהליכוד עושה, כשהכל נרתם לטובת נתניהו- הוא ועניינו ולעזאזל הכל. רמטכ"ל שמונה לפקד על צה"ל תחת ראש הממשלה נתניהו הופך באבחת קמפיין לאיזה סהרורי ולא אפוי, בידיעה ובסמכות של ראש הממשלה שמגלגל עיניים בכל פעם ששואלים אותו על כך. כך גם שר הביטחון שמינה לאחרונה וכך כל דבר פה שנכנס למגרסה הזו.

אותם אלה שעזבו את הליכוד לרעות בשדות כחול לבן הם אותם אלה שנקעה נפשם מההתנהלות הזו בדיוק של הליכוד ונתניהו. המערכה החשובה לשינוי בית המשפט העליון הפכה גם היא לזירת התנגחות סביב נתניהו שהפך משני הצדדים לנושא העיקרי פה בבחירות.

בישורת האחרונה הבוחרים יצטרכו להחליט האם לתת את המפתחות למישהו חדש שאולי ינקה את האווירה, אך יכול לעשות טעויות דרסטיות בשל חוסר ניסיון ובשל קו נוטה לשמאל, או לתת לנתניהו לדהור על הדברים המבורכים שיש בתכנית המאה עם התכנות לביצור שלטונו בחקיקת חסינות, או חוק צרפתי והגדלת הקרע בעם.

ההכרעה לא פשוטה בכלל, כשברקע האפשרות המזוויע שעומדת על הפרק, שנאלץ לשוב לעוד בחירות.