שר המשפטים, אמיר אוחנה, הגיב הערב (שני) להחלטת בג"צ להקפיא את פעילות ועדת הבדיקה הממשלתית בעניין מח"ש, וטען כי היועץ המשפטי לממשלה לא היה צריך לחוות את דעתו בעניין בשל ניגוד עניינים מוסדי.

מהשר אוחנה נמסר: "החלטה מצערת של בג"צ, אשר עשה יד אחת עם היועמ"ש, שחוות דעתו ניתנה תוך ניגוד עניינים מוסדי.

יש בעיית חוסר אמון קשה במח"ש. לא מדובר רק ביוצאי אתיופיה, שראינו רק ביממה האחרונה עדות נוספת להתייחסות הנלוזה אליהם בהתכתבויות הוואטסאפ המשטרתיות שפורסמו – אלא בבעיה חוצת מגזרים וארוכת שנים.

הציבור ראוי למחלקה לחקירות שוטרים שיוכל לתת בה אמון. זו הסיבה שביקשתי להקים ועדת בדיקה שתגיש בפני הממשלה הבאה מסקנות וממצאים איך ניתן לעשות את הדברים טוב יותר.

קבעתי שרק אם הממשלה הבאה – תהא אשר תהא – תבקש מהוועדה להגיש את המלצותיה היא תעשה כן. הכל כדי לא לכבול את ידי הממשלה הבאה, אלא רק לסייע בידה.

היועץ המשפטי לממשלה, שאליו כפופה מח"ש, צריך היה למשוך ידיו מלחוות דעה בעניין – הרי מח"ש כפופה אליו. יכול היה להטיל את מלאכת כתיבת חווה"ד על היועמ"שית של משרד המשפטים, למשל. לא רק שלא עשה זאת, הוא מנע ממנה להציג את חוות דעתה בפני הממשלה. מדוע? מפני שהיא סברה – בהגינותה – כי אין מניעה בנסיבות אלה להקים את וועדת הבדיקה.

כל פעולה כמעט שאני מבקש לבצע, זוכה לביקורת "למה עכשיו?", כאילו שאני מכהן כשר המשפטים כבר ארבע שנים. ובכן, אני מכהן בתפקיד רק מספר חודשים – אך הדבר אינו גורע מכובד האחריות המונח על כתפי כלפי הציבור, ומהרצינות בה אני תופס את תפקידי

מה יקרה אם מחר יקרה אירוע בו מפגש בין שוטר לבין אזרח (וכאן המקום להדגיש שרוב רובם של השוטרים עושים עבודתם נאמנה בשמירה על חיי האזרחים ורכושם, ורק מיעוט שבמיעוט חוטא) יסתיים במותו הלא מוצדק של האזרח? מה נגיד אז, 'ממשלת מעבר'?

בג"צ החליט היום בצו ביניים למנוע את האפשרות לטפל בכך, ועשה יד אחת עם היועץ המשפטי לממשלה. יש לציבור דרך אחת להביע דעתו באשר לשאלה 'למי תהיה המילה האחרונה', והיא בקלפי.

מי שמעוניין שהמילה האחרונה תהיה של הציבור, באמצעות נבחריו – יצביע לליכוד בראשות נתניהו. מי שרוצה שהמילה האחרונה בכל נושא תהיה תמיד של המשפטנים בהם לא בחר ואיננו יכול להשפיע על החלטותיהם, יבחר בכל פתק אחר".