אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

פרשת תרומה: תורה קדושה לעומת תורה נגישה

אם הארון אכן מסמל את התורה שיש לה נגישות לכולם, וכל אחד יכול לטלה? מדוע שמו אותו במקום שלאף אחד כמעט אין גישה אליו?

פרשת תרומה: תורה קדושה לעומת תורה נגישה
  להתקדש כדי להשיג. (ויקימדיה)

פרשת תרומה פותחת את סדרת הפרשיות העוסקות בבנין המשכן, תרומה, תצוה, ויקהל, פקודי, ובכולם התורה מפרטת בהרחבה רבה את מדות המשכן וכליו וכיצד יש לעשותם.

חז"ל כדרכם מצאו עומק רב בפסוקי המשכן וכליו מעבר לציווי הפשוט של עשיית הכלים, ולכן דקדקו בפסוקים ודרשו את השינויים הקלים בין כלי לכלי, בין ציווי המשכן לבין עשייתו.

הציווי הראשון של עשיית המשכן הוא "ועשו לי ארון…", הוא ארון הברית הנושא את לוחות הברית וספר התורה, ומסמל את מרכז הקדושה במשכן, קודש הקודשים, ולכן ברור מדוע בחרה התורה לפתוח בו.

חז"ל משווים בין הפס' "ועשו לי ארון…" לבין שאר הפס' העוסקים בעשיית הכלים האחרים במשכן, "ועשית שולחן…", "ועשית מנורת זהב…", ועומדים על כך שבציווי הארון נאמר הציווי ברבים "ועשו", ואילו בשאר הכלים ביחיד "ועשית"?

לאור זאת, חז"ל דורשים את כל אחד מהכלים כסמל למעלה מסויימת בעם ישראל, ארון הברית מסמל את התורה, מנורת הזהב את הכהונה, והשולחן מסמל את המלכות.

לעומת הכהונה והמלכות השייכים לקבוצות מסויימות בעם ישראל, הכהונה לזרעו של אהרון והמלכות לזרעו של יהודה ודוד, התורה שייכת לכולם, וכל הרוצה ללומדה יכול אין קבוצה מסויימת שלה יש שייכות גדולה יותר לתורה, ולכן אצל הארון נאמר העשייה בלשון רבים "ועשו" לעומת שאר המעלות בהם נאמר "ועשית" בלשון יחיד.

אלא שהמדרש הזה של חז"ל עומד לכאורה בניגוד למיקומו של הארון. ארון הברית מונח בקודש הקודשים, ורק פעם בשנה ביום הכיפורים רשאי הכהן גדול להכנס פנימה. אם הארון אכן מסמל את התורה שיש לה נגישות לכולם, וכל אחד יכול לטלה? מדוע שמו אותו במקום שלאף אחד כמעט אין גישה אליו? זה לכאורה מבודד עוד יותר את התורה? והיכן בא לידי ביטוי הרעיון של התורה שייכת לכולם?

בתקופה האחרונה מסעירה את עם ישראל סוגיה מאד קשה של ערך לימוד התורה לעומת השוויון בנטל הציבורי של השירות הצבאי, מבלי להכנס לעומקה של הסוגיא, צריך לברר כיצד קרה הדבר שיש קבוצה אחת שערך התורה מקודש כל כך בעיניה, ואין מקום לשום ערך אחר, לעומת קבוצה אחרת שבכלל לא מבינה את ערכה של תורה ויכולתה לשמור על עם ישראל?

התורה מצריכה שעל מכסה הארון יהיה זר זהב סביב, אומר ר' שמעון בר יוחאי במדרש, שאת המילה "זר" אפשר לקרוא בצירה, או בקמץ, היא יכולה להיות מלשון "זרות" והיא יכולה להיות מלשון "כתר", וזה תלוי באדם האם הוא הופך את התורה ל"זר" או ל"כתר".

דבריו של רשב"י מתקיימים בשני צידי המתרס, יש אלו שרואים בתורה "כתר", ואחרים הרואים בה דבר "זר" ומנוכר, אך כיצד אנו יכולים לשפר את מעמדה של התורה ולהפוך את ה"זר" (זרות), ל"זר" (כתר)?

ר' שמעון בר יוחאי במסכת אבות מבאר לנו כיצד אנו יכולים לפתור את הסוגיה הזו, ואולי גם את שורש הבעיה שגרמה לניכור ולזרות הזו. וכך אומר רשב"י במסכת אבות (ד יג) "רבי שמעון אומר שלשה כתרים הם כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות וכתר שם טוב עולה על גביהן".

במשנה הזו ישנה לכאורה סתירה מובנית, ר' שמעון אומר שישנם שלושה כתרים, אך הוא מונה ארבעה ומוסיף גם את כתר שם טוב, מה כוונתו אם כן?

המפרשים מבארים שכתר שם טוב אינו כתר נוסף, אלא הוא כתר שלולא הוא, שאר הכתרים אינם יכולים להפוך לכתרים. תלמיד חכם שאינו בעל מעשים טובים ומשאו ומתנו בנחת עם הבריות, ואין לו כתר שם טוב, גם כתר תורה אינו כתר אצלו, שהרי כולם מבזים אותו ואת התורה שלו. כך גם לגבי הכהונה והמלכות, אם כהן אינו רודף שלום ואוהב שלום כאהרון הכהן, אז מה משמעות הכהונה לגביו? היא רק מבזה אותו ואינה כתר בשבילו.

זו הסיבה שמצד אחד התורה מנגישה את התורה לכל אחד "ועשו לי ארון", אך מצד שני היא שמה אותו בקודש הקודשים, כדי שנדע שעל מנת ללמוד תורה עלינו להתקדש ולהטהר עד קודש הקודשים, לנהוג בכבוד הראוי כדי שהתורה שלנו תהיה כתר לראשנו ולא "זר"(זרות).

ה"זרות" בעם ישראל כלפי התורה נגרמה מפני שלא חברנו כדבריו של רשב"י וכהוראתה של התורה בין כתר התורה לכתר שם טוב, קיימנו רק את "ועשו לי ארון" שכל אחד יכול ללמוד, אך לא קיימנו את הציווי לשים את הארון בקודש הקודשים, במקום החשוב ביותר, ולנהוג בקדושה ובמידות טובות כלפי אחרים.

הדרך להפוך בחזרה את התורה לחלק מעם ישראל, היא להחזיר אותה לקודש הקודשים, לחבר אליה את כתר שם טוב, כל לומד תורה ותלמיד חכם בעם ישראל נתבע לעשות כך, להפוך בחזרה את ה"זר" (זרות), ל"זר"(כתר), ע"י מעשיו הטובים, קירוב לבבות, וקדושה.

אנו עומדים בפתחו של חודש אדר, חז"ל אומרים שבפורים עם ישראל קבל את התורה מחדש והפעם ברצון ובשמחה, לעומת מה שהיה בהר סיני שכפה עליהם הר כגיגית. המשימה שלנו ושל כל מי שמבין את חשיבותה של התורה היא לגרום לקבלת התורה מרצון ואהבה כמו שהיה בפורים ולא מתוך הרגשה של כפייה.

וע"י כך נזכה בעזרת ה' לקיום הנבואה "לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה'.

==

הרב אשר סבג, רב קהילת "הר המוריה", ראשון לציון חבר ארגון רבני בית הלל

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
למה הארון ללא בדים? ככה האמן רואה?
עמוס ארליך | 17-02-2013 16:36
נגישות אבל לא אפשרות זיוף. למשל, אינני רוצה שבמקום "והגידו לך את דבר המשפט" נמצא נוסח כגון "והגידו לך את אשר יגידו" ובמקום "ויאמינו ב-ה ובמשה עבדו" יופיע לפתע "ובמשה אשר לפניהם".
2
ישר כח גדול
דוד | 09-08-2017 0:56
מאד מעניין