פרשת יתרו: הפער בין חוש הראיה לחוש השמיעה - סרוגים

פרשת יתרו: הפער בין חוש הראיה לחוש השמיעה

לעומת ספר שמות, בספר דברים המוקד של מעמד הר סיני עומד על יסוד אחר, שם ניתן לראות שדווקא השמיעה היא המשמעותית יותר. מניין נובע הפער בין ספר שמות המעמיד את הראיה במרכז, לספר דברים המעלה את חוש השמיעה?

author-image
פרשת יתרו: הפער בין חוש הראיה לחוש השמיעה
  (צילום: שאטרסטוק)

פרשת יתרו הבאה לאחר קריעת ים סוף, עוסקת רבות בחוש הראייה, כפי שמתואר טרם מעמד הר סיני: "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת…וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק…אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם". גם כאשר מדובר בקולות, הפועל הוא 'ראייה': "רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת". פועל זה מבטא את הקרבה שחווה עם ישראל במתן תורה ואת הממשות של חזיון מעמד הר סיני.

בספר דברים, לעומת זאת, המוקד של מעמד הר סיני עומד על יסוד אחר, שם ניתן לראות שדווקא השמיעה היא המשמעותית יותר: "קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל". מניין נובע הפער בין ספר שמות המעמיד את הראיה במרכז, לספר דברים המעלה את חוש השמיעה?

ההיגיון השמעי

על פי תפיסתו של הרב דוד כהן ("הרב הנזיר"), כפי שהיא הוצגה בספרו 'קול הנבואה', המציאות מגלה לנו את עצמה בשני אופנים: באמצעות ראיית העין ובאמצעות שמיעת האוזן. שני הערוצים הללו מסמלים לשיטתו את שתי הצורות הבסיסיות שבהן אדם עשוי לבוא במגע עם ההוויה. למעשה, אומר הרב הנזיר, ראייה ושמיעה אינן רק חושים. אלו הן שתי צורות יסוד שבהן אנו יכולים להתייחס אל העולם, הן אל העולם הפיזי והן אל העולם הרוחני או הנפשי.

בראייה יש מימד סטאטי, במבט אחד תופס האדם מרחב שלם הנמצא מולו. בעבור העין המציאות נותרת קפואה וברורה. גם חשיבה יכולה להיות חזותית; כאשר מצטמצמת מחשבתו של האדם להכיר רק את מה שמעל פני השטח, בשעה שמנסה האדם להגדיר את המציאות בהגדרות חד-משמעיות ולוגיות – הרי שהוא חוטא למחשבה החזותית הקפואה. לפי הרב הנזיר אלו הן התכונות המאפיינות את הפילוסופיה היוונית ואת המחשבה המערבית בכלל.

לעומת ראייה וודאית מהסוג הזה, מעמיד הרב הנזיר את המחשבה השמעית כתופסת את המציאות בהדרגה. מחשבה זו היא בעלת סבלנות וענווה, היא שומעת את הצליל הראשון ומתחקה להבין את פשרו ומשמעותו ביחס לצליל הבא אחריו. להאזין לקול כלשהו פירושו לנסות וללמוד ממנו על מה שמעבר לו, על מקורו הנעלם. להאזין למנגינה פירושו לעקוב אחר התנועה, אחר ההשתנות של הצלילים. השמיעה אינה תלויה באובייקט החזותי, היא חודרת לתוך אישיותו של האדם גם בלי לראות ולהוכיח את קיומו של העצם המדבר.

ראיה כמובילה לשמיעה

מעמד הר סיני יוצר מפגש נשמתי עמוק בין הקב"ה לבין בני ישראל. מפגש זה מלווה בקולות וברקים וענן כבד על ההר – החושים כולם שותפים לאיחוד המרומם. ההתגלות החזותית העליונה במעמד הר סיני, אינה אלא חוויה ראשונית שתכליתה – היחשפות לניגון האלוהי המתנגן ברקע ההיסטוריה. על ידי הראיה הטוטאלית והוודאות שנרקמה במעמד זה, יכול עם ישראל לצאת לשליחותו בעולם, שליחות בה חוש השמיעה האמוני נדרש להיות מפותח. זו הסיבה שבגינה מיד לאחר מעמד הר סיני, מזהיר הקב"ה ומצווה את בני ישראל על ההתרחקות מעבודה זרה.

יסוד זה מסביר את הפער בין ספר שמות לספר דברים; כאשר עומדים בני ישראל בכניסה לארץ המובטחת, מצייר משה את מעמד הר סיני באופן כזה שעם ישראל לא ראה שם שום תמונה. החשש ברור – דווקא ארץ ישראל בה החושים מקבלים מימד גבוה יותר, עלולה להפוך את אותה התגלות ראשונה לפסל בארץ ישראל. לפני הכניסה לארץ, רוצה משה לעצב את תודעת עם ישראל ככזו שאינה שמה דגש על הוודאות המוחשית אלא על זו המופשטת. לכן, למרות התיאור הברור בספר שמות, ספר דברים מתאר את מתן תורה כאירוע של שמיעה, של וודאות מסוג אחר.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
10 תגובות - 9 דיונים מיין לפי
1
עמוק מאוד
נהוראי כהן | 14-02-2020 10:48
הסבר עמוק ומרתק.
2
תודה
אלראי | 14-02-2020 10:59
הרב גיא יישר כח, ותודה רבה על דברים בהירים ומתוקים.
3
משוב לפרשה
אורלי | 14-02-2020 11:00
גיא ראיה מעניינת ביו רואים ושומעים את הקולות, תמיד כיף לקרוא ולהחכים, תודה
4
גיא אמיר
לייטנר יעקב | 14-02-2020 11:35
לאחר קריאת הדברים שכתב גיא במאמרו השבועי הובהרו הדברים כמו נשמעים. יישר כח
5
מעמד הר סיני
אשר לוי | 14-02-2020 12:13
כבוד הרב יש הבדלים במעמד סיני בין הנאמר בספר שמות לבין ספר דברים .מעמד סיני היה פעם אחת .נשאלת השאלה מה נאמרי שם זכור את יום השבת .או שמור את יום השבת היהדות פותרת בעיות במחי ייד אחת .והפתרונות שלה לא שווים כלום ברב המקרים מה תשובת הרב
6
תגובה
דפנה מעפולה | 14-02-2020 12:21
לרב גיא כולם אומרים אשריך .אני אומרת לא מבינה מה אתה רוצה .כמו שבמעמד סיני .לא ספרו רבנים .גם עכשיו רצויי לא להתיחס למה שהם אומרים
תגובנ
מיכל | 14-02-2020 16:19
ואני מגיבה למה שאת אומרת שכדאי לך להחכים קצת לא הרבה ולהבין את המשמעות של הדברים. איזו חוכמה וענווה מכתיבתו של בחור מוכשר זה.
7
תענוג צרוף
ד"ר פרוכטר | 14-02-2020 16:20
אני מחכה כל יום שישי לקריאת כתיבתך. נהנה כל פעם מחדש. שבת שלום
8
מניפלאותיה של האחדות הקול עוטה גם אור של תמונ
משה אהרון עו"ד | 15-02-2020 19:45
מהבלוג : כי זה כל האדם 2 מניפלאותיה של האחדות 15/02/2020 19:42:40 בסד. לאחדות יש סגולות אדירות. כי היא לא רק פיזית מאחדת כוחות וערבויות משל חוטים השזורים אלי חבל. אלא שהיא גם כעין מקהלה השרה אומנם בקולות רבים ומגוונים אך לבסוף מנפיקה קול הרמוני אחד מרנין ומתוק. למרות תמונת ריבוי הפנים . והנה אין כמעמד הר סיני לרומם את האחדות אלי שיאה הנשגב ביותר. שכתוב : ויחן ישראל בתחתית ההר. בתחתית ההר הושגה האחדות הפיזית . וזו השתכלל מעלה מעלה מבחינה רוחנית. שהרי מראש ההר נשמעו הדברות - הקולות ואלה הקולות השתכללו ודווקא בגלל האחדות. גם למראות והכל משום שהתקיים : כל העם בבחינת אחדות כאמור משל שרק בזכותה של האחדות, ובהיות העם כולו אחד : הקולות האלוהים מתגשמים גם למראות לפייס גם את העין בנוסף לסיבור האוזן. שנאמר : וְכָל-הָעָם רֹאִים אֶת-הַקּוֹלֹת וְאֶת-הַלַּפִּידִם, וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר, וְאֶת-הָהָר, עָשֵׁן; וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ, וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק.
9
מדהים.כתיבה עמוקה ומעניינת
דניאל | 18-02-2020 20:01
יישר כח