השבת, פרשת משפטים נערך בשדרות כינוס מיוחד של מכון 'משפט לעם' שעסק ביישום המשפט העברי.

לאורך כל השנה נערכים שיעורים של ראש המכון, הרב אריאל בראלי, בנושא משפט עברי וכלכלה כששבת האחרונה הוא הסכים לחשוף חלק מהמקרים שהגיעו אליו בעקבות השיעורים.

במקרה אחד הגיע עובד עירייה, שבמסגרת עבודתו לתיקון הצנרת המקומית נאלץ לחפור במקומות שיש בהם סיכון לפגיעה בכבל חשמלי שהונח שלא כדין וכן לרדת לעומקים מסוכנים כדי לתקן בעיות ביוב שונות.

בשיעור על בטיחות העובד, הוא שמע על התייחסותה של ההלכה לשאלה האם ועד כמה מותר לאדם לסכן עצמו עבור פרנסתו, דבר שהוא מתלבט בו רבות. על בסיס תשובה שכתב לפני כמאתיים וחמישים שנה ר' יחזקאל הלוי לנדאו בספר השו"ת שלו 'נודע ביהודה', דן המחבר בשאלה האם מותר להתפרנס מצייד. ומגיע למסכנה שלשם תחביב אסור להכנס לסכנה אך לעניין פרנסה הגבול רחב יותר וכל עוד שהחברה מתייחסת לסכנות כאלו בתחום הנורמה, מותר להסתכן.

המלווה מהשוק האפור

אדם אחר, שהסתבך בשוק האפור והגיע למצב שהוא משלם כבר שנים את הריבית התופחת מבלי שהצליח להגיע לקרן, השתתף בשיעור ושמע על חומרת איסור ריבית. מזה מספר חודשים הוא הפסיק לשלם את חובותיו בשל חתונת בנו. כשהמלווה דחק בו הוא סיפר לו עד כמה איסור זה חמור ויש קללה בכסף ריבית.

בעקבות הדברים הסכים המלווה לדון על הריבית עם הרב בראלי, כשהוא מסרב לשוחח על כך בטלפון אלא רק פנים אל פנים ואכן הגיע יחד עם שומר ראשו לבית הדין הקיים בעיר. בתחילה סרב המלווה לוותר על כל הריבית, אולם כשהמכון הציע ערבות להחזרים של הלווה הסכים המלווה למתווה חדש שבו ישלם הלווה תשלומים מוגברים ויסיים להשיב את הקרן בתקופה קצרה. הלווה סיכם את הסיפור במילים "חיי ניתנו לי מחדש".

מקרה נוסף עסק בחקלאי אשר מעסיק עובדים זרים, מתברר כי הוא נותן להם לרסס עם חומרים מסוכנים את הגידולים ומספק להם מסכות. אך הוא מאפשר להם את הכניסה לשדות כעבור יום מזמן הריסוס על אף שיש להמתין לפחות שלושה ימים לפני שמגיעים לאזור המרוסס. בעקבות השיעור בנושא בטיחות העובד התברר לו שעל פי ההלכה הוא אינו יכול להכניס אותם למצב סיכון ועל כן הוא שינה את הנהלים והפסיק את הכנסתם לשדה בימים המסוכנים.

לשמור על האמינות

בשבת האחרונה עסק המכון בחתירה לאמת בכל נושאי החיים

"אנו פוגשים חוסר אמינות בכל תחומי החיים. החל מסוכני מכירות אשר משקרים במצח נחושה וללא שום מצמוץ וכלה במעסיקים אשר לא עומדים בהסכמי שכר ברורים. זו כבר תופעה שגם מוסדות ועמותות דתיים לא משלמים משכורות בזמן." כתבו בנייר העמדה של המכון לקראת השבת.

איך מתקנים מציאות זו?  ראשית עלינו להרגיל את עצמינו לשלוף את הארנק ולשלם. זו פעולה פשוטה וברורה אשר נלוות לסיום עבודה.

בנוסף יש לדחות את התירוצים הבאים לשכנע שאין צורך למהר בתשלומים. למשל, קבלן לא סיים לתקן את הליקויים בבניה, האם זו סיבה לעכב את כל שכרו? ננסה לחזק את המחויבות לאמת ויתקיים בנו  הפסוק (תהילים פ"ה) "אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף,  גַּם ה', יִתֵּן הַטּוֹב; וְאַרְצֵנוּ, תִּתֵּן יְבוּלָהּ".