הפרקליטות הגישה היום (רביעי) לבית משפט המחוזי בירושלים תשובה לתגובות הנאשמים לבקשתה למתן אורכה להוצאת תעודות חיסיון על חומרי חקירה מודיעיניים, במסגרת כתב האישום בפרשות ראש הממשלה המכונות "1000", "2000" ו-"4000".

בתשובתה מעדכנת הפרקליטות כי הטיפול בבקשות לתעודות החיסיון ביחידות החקירה ובפרקליטות הסתיים, וכבר החל תהליך הצגתן בפני הגורמים המוסמכים לחתימתן במשרדי הממשלה הרלוונטיים. עוד מוסיפים,  כי תהליך זה החל פרק זמן משמעותי טרם הגשת כתב האישום.

בפרקליטות מסבירים כי למרות זאת, בשל רגישותה ומורכבותה של הפרשה נשוא כתב האישום, וכן היקף החומר שנאסף במסגרת החקירות, חייבו תהליך של בחינה מעמיקה של החומרים וסינונם לצורך הוצאת תעודות החיסיון.

עוד מוסיפים כי הדבר נעשה לא פעם גם בתיקים אחרים מסוג זה, כתב האישום עצמו הוגש עוד בטרם השלמת התהליך המתואר של הוצאת תעודת החיסיון, וזאת, בין היתר, לנוכח העובדה שרובו המוחלט של חומר החקירה אינו כלול בבקשות לתעודות החיסיון. בבקשה צוין, כי בתי המשפט קבעו לא אחת כי אי-הוצאת תעודת חיסיון לא צריכה לעכב את ההליך המשפטי.

במסגרת התגובה הובהר כי להערכת הפרקליטות, התהליך של הוצאת תעודות החיסיון יבוא לסיומו בתוך תקופת 45 הימים שהתבקשה, ואולי אף לפני כן.

בתשובה מצוינות מספר דוגמאות לתיקים אחרים הנוגעים לאישי ציבור בהם הוצאה תעודת חיסיון, באישור בית המשפט, לאחר מועד הגשת כתב האישום – פרשת הולילנד, עניינו של ראש העיר בת-ים לשעבר, שלומי לחיאני, ועניינו של ראש העיר אשקלון לשעבר, איתמר שמעוני.

עוד נטען ש"בתי המשפט קבעו לא אחת כי אי הוצאת תעודת חיסיון לא צריכה לעכב את ההליך המשפטי. כך אף במקרים החורגים עשרות מונים מהעניין שלפנינו".

בפרקליטות ציטטו פסק של בית המשפט העליון התומך בטענה זו: "רוצה לומר, כי פעמים רבות מתברר בסוף הדרך, שהחומר נותר בחשכת החיסיון, או שהתועלת השולית של החומר החסוי שנחשף בפני הנאשם היא קטנה. לאור זאת, אני סבור כי לא רק שאין חובה לעכב את ההליך העיקרי עד להסדרה סופית ומוחלטת של נושא החיסיון, אלא רצוי שלא לעשות כן, אלא להמשיך ככל שניתן בבירור ההליך. הדבר עולה בקנה אחד לא רק עם אינטרס הציבור בניהול מהיר ויעיל של ההליך, אלא גם עם האינטרס של הנאשם עצמו כי המשפט יסתיים בהקדם ככל שניתן".