פעמים אני עורכת ביקור דמיוני אצל כל 'ילדיי הירוקים' –  העצים ששתלתי  בילדותי, באופן וירטואלי ,דרך רכישת תלושי קק"ל. כך חגגנו את ט"ו בשבט, הרחק הרחק מפריחת השקדיה. העצים הישישים האלו בוודאי מפוזרים לעל פני המפה וגובהם כארזים אשר בהרי הלבנון.

אבל בארץ אהבתי, ט"ו בשבט לובשת נוכחות מלכותית. גשמי החורף מנביטים צמחייה עשירה. והשקדיות פורחות. אני מביטה על העננים  המתפזרים, שנדמו לטרמוס, שמשמר על מעט החום שבארץ עד שיגיע הגשם.

ובעונה זאת בדיוק, עובר מופע של חגבים בודדים למופע של להקת ארבה. אמא ארבה משלישה את מספר צאצאיה, ובמקום חמישים ביצים היא תלד מאה וחמישים. חגבי הארבה הם יצורים חברתיים , ויש הסבר רפואי לכך. רגלי הארבה מתחככים זה בזה בשל הצפיפות, וגירוי זה מעלה את רמת הסרוטונין והפיטוצין בגופם, והם מעודדים אותם להתנהגות חברתית. אמא חגב, ראש השבט, רווה נחת מילדיה שאוהבים זה את זה. הרי אין תענוג גדול מכך.

שקדיה (צילום: אור יזרעאלי)

פה בארץ מופע הוולדנות הוא ייחודי. מסתבר שיש רק אוכלוסייה אחת  בכל העולם שהיא וולדנית מתוך בחירה, כשהיא נמצאת ברמה סוציו-אקונומית והשכלתית גבוהה. אלה הם אנשי הכיפות הסרוגות. כל המחקרים המצביעים על קורלציה שלילית בין מספר הילדים לבין רמת השכלה והכנסה גבוהים. אבל במחקרים אלו מדובר באוכלוסיות בהן הילודה הגבוהה איננה מתוכננת ממש, דוגמת סעודיה, ועוד ארצות אסיה ואפריקה ,שהן נכשלות . ומכאן- הקורלציה בספרות הרפואית בין ולדנות לנכשלות..

ישנן מדינות שלמדו את ערכה של הילודה בדרך הקשה. לאחר ארבעים שנה, ממשלת סין החליטה לבטל את מגבלות הילודה, וכעת כל משפחה תוכל להוליד כאוות נפשה. במשך כשתי דורות הממשל הסיני צמצם באופן דראסטי את הילודה כדי לאזן את המצב הכלכלי, והניסיון אכן הצליח. השינוי בהרגלי הילודה, שהיווה תשובת משקל ל'איום הדמוגרפי' , הראה את אותותיו בכלכלת סין. אבל הדרך חזרה לא פשוטה – זוג סיני לא מעוניין לגדל שניים או שלושה ילדים. זה נראה לו משימה לגמרי בלתי אפשרית…

בצרפת שלאחר מלחמת העולם הראשונה , שקטפה צעירים רבים, הגיעה מגפת השפעת הספרדית שהפילה חללים רבים. וכך, מתוך ראייה דמוגרפית מושכלת,  החליטה הממשלה להעניק קצבאות ילדים גדולות. זה השפיע למשך דור או שניים והגדיל את הפוריות של המשפחה הצרפתית, אבל בדור האחרון זה כבר לא משפיע,. אך עף שעלתה הצעה להקציב משכורת לעקרות בית, התמריצים הכלכליים והתרבותיים לעבודת האישה מחוץ לבית הלכו וגברו. וכך, על אף הקצבאות הנדיבות לילודה ,עקומת הפריון נשארה במגמה שלילית .אבל המוסלמים המתרבים והולכים, מולדת בית או מולדת חוץ…

בהשוואה לכל מדינות ה-OECD רמת הפריון שלנו היא הגבוהה ביותר, והיא כל הזמן בעלייה. זהו סימן מובהק לאופטימיות, למבט ורוד על העתיד. אוכלוסייה שמביאה חיים מאמינה  בכך שהעולם הוא טוב. ממש כמו השקדייה, שמבשרת על הצמיחה העתידית בעוד מועד. היא מנביטה את הפריחה שממתינה להתגלות.

 

הרבנית ד"ר חנה קטן, רופאת נשים בכירה ונשיאת המרכז למשפחה במכללת אורות ישראל