במכתב ארוך תוקף מנדלבליט את המינוי החדש של אוחנה לתפקיד פרקליט המדינה. הוא מסביר למה המינוי גרוע ולמה זה ממש חמור שהשר ממרה את פי יועצו ואינו מציית לפקידיו. ובכך הוא מאריך.

הוא מאריך לבאר כמה חמור שהדרג הפוליטי חושב שהוא המחליט במדינה הזאת. אבל לא רק על הדרג הפוליטי הוא כועס. הוא כועס גם על הפרקליט החדש שהסכים לקבל את המינוי למרות שהוא לא מתאים לאג'נדה של מערכת המשפט. הלא פרקליט חייב להיות חלק מהחונטה.

מנדלבליט תוקף אפוא את כל העולם. הוא מציג מונולוג ארוך התוקף את השר הממונה עליו. ואולם בסוף הוא אומר שלמרות שהוא מתנגד למינוי הוא החליט, לא בלי לבטים, להסיר את התנגדותו. הוא גם מסביר למה: בגלל האחריות הלאומית.

תמשיכו לצפצף על מנדלבליט

תרגום לעברית: בגלל שהבנתי שהמינוי יכנס לתוקף גם אם אתנגד, וכדי שהפוליטיקאים לא יגלו שאפשר לעשות במדינה דברים גם בניגוד לדעתי, החלטתי להגיד שאני מסיר את התנגדותי, כמו שלמדנו מהמלך של הנסיך הקטן.

כמובן שכל זה בא עם הרבה "אכלו לי שתו לי". כולם לא בסדר ורק אני בסדר. ואוי ואבוי לכם ואתם גרועים. אבל ברוב טובי החלטתי הפעם לוותר לכם. כי אני מאד נחמד ואתם נורא נוראים.

ובכן, כאמור. הוא לא ויתר ברוב נחמדותו. הוא מאד לא נחמד. הוא ויתר כי הוא הבין שהוא לא הסמכות כאן, והוא מתאמץ להסתיר זאת.

ובכן ממשלה יקרה, תמשיכו לצפצף על מנדלבליט (ובהזדמנות זאת גם על טראמפ). הוא רק נובח, הוא לא נושך.

יועץ הוא רק יועץ ולא יותר. הוא לא קובע. עם זאת נזכיר שבקרוב היועץ הזה יעמיד את ראש הממשלה הנבחר בפני כמה שופטים, שככל הנראה הנשים שבהן מכרו את גופן כדי להתמנות, והגברים שבהם מכרו את הגוף של נשיהם, והם ישפטו את ראש הממשלה על שוחד. כמובן שהם גם ישפטו אותו בשיא האובייקטיביות, והעובדה שהם שונאים אותו לא תשפיע כלל על שיקול הדעת שלהם. חס וחלילה. שופטים? מושפעים? חלילה.

==

איתי אליצור הוא חוקר תורני.