כל הורה בימנו רוצה להעניק את הטוב ביותר לילדיו, אך מה הופך הורה למשהו באמת משמעותי בחיי הילד ובחינוך שלו? הכול מתחיל בהבנת השאלה: מה התפקיד החשוב ביותר של הורה בימינו? להורות לילדו את הדרך.

כמובן מרבית ההורים יגידו שזו השאיפה שלהם, אבל אני אקשה ואשאל: מה הופך את ההורה למשהו שבאמת מורה את הדרך? מה הופך את האדם הגדול הזה לאדם שמנהיג את ילדיו?

הורה שהילד יכול לסמוך עליו: שהילד יודע שלא משנה איזו טעות הוא יעשה, ולו הקשה ביותר, ההורה שלו יהיה שם לידו ויסייע לו ללמוד ממנה ואפילו לתקן. הורה שלעולם אינו נוטש, גם לא רגשית.

הורה שיודע מה הוא רוצה: ההורה צריך לדעת בעצמו מה המטרות והיעדים שלו, מה הערכים שמובילים את דרכו, כדי שיהיה מספיק ברור בהוראה שלהם את הילד.

הורה שמאמין תמיד בטוב של הילד שלו: שיודע לאהוב ובעיניו יכול תמיד הילד למצוא גם ניצוץ של תקווה ואמונה בו וביכולתו להשתפר גם ברגעיו הנמוכים ביותר.

הורה שיכול להכיל גם בחירה חופשית של הילד: שיודע שלא תמיד הילד ירצה ללכת בדרך אותה הוא מורה לו, שהוא חייב לפעמים לחפש ולסלול לו את דרכו וללמוד תוך כדי תנועה בה. הוא צריך לאפשר לילד שלו ליפול ולמעוד, לחבק אותו בכאבו ולעודד אותו לחקור ולהמשיך הלאה. כל זאת ללא תוכחה, ללא 'אמרתי לך' ומבלי להחליט עבורו.

להיות הורה שיכול להכיל גם בחירה חופשית של הילד (צילום: שאטרסטוק)

הורה שמרחיב את דעתו של הילד: כזה שפותח לילד עוד אפשרויות להתמודד עם קשיי החיים, מסייע לו למצוא פתרונות בעצמו ולאפשר לו לפקפק כמו גם לצבור ביטחון. הורה כזה יציע לילד עוד רעיונות יצירתיים לפתרון קושי ויעודד את ילדו לחפש בתוכו רעיונות נוספים.

הורה שמסכים לתת מקום לכל מגוון הרגשות האנושיים: שיוכל לפעמים להכיל את הכעס של הילד שלו, את הזעם המתפרץ, את רגעי התסכול והמחאה האדירים שיוצאים ממנו, בדרך שגם שומרת על כבודו העצמי של ההורה. יראה בהבעת כעס ומחאה קושי שהילד מביע ויחפש מה הצרכים שלו שאינם מקבלים מענה על מנת לסייע לו למלאם. הוא לא ייבהל מהבעת רגשות ולא ינסה לגרום לו לחוש אשמה או בושה על רגשותיו.

הורה שיודע שהוא והילד שלו זה לא אותו אדם: ההורה מתבקש לעשות הפרדה בריאה בין רגשותיו, נטיות לבו, תכונות האופי שלו וכדומה ובין אלו של הילד שלו. רק ככה יהיה מסוגל לראות אותו באמת.

הורה שממשיך ועובד על ההורות שלו, כל הזמן: עובד על המידות שלו, מתבונן פנימה אל תוכי נפשו ושואל איזה הורה הוא רוצה להיות, מה משפיע עליו ואיפה הנקודות הרגישות שלו, מה מקשה עליו ומה דורש עבודת נפש.
הורה שכזה זוכה בתיקון וצמיחה בזכות ילדיו ומייצר קשר איתן ואמתי איתם.

==============================

נעמה וקסמן- עובדת סוציאלית ומדריכת הורים