לא מה שחשבתם: כמה דתל"שים יש בציונות הדתית

תופעת החילון ועזיבת הדת בחברה הדתית-לאומית הוא נושא שנידון רבות בשנים האחרונות, ואפילו נכתבו עליו מספר ספרים, עם זאת, בתנועת 'נאמני תורה ועבודה', חשו כי אין הלימה בין הנתונים שהוצגו עד כה לבין המציאות בשטח, והחליטו לערוך מחקר משלהם שמסקנתו העיקרית היא: יש הרבה פחות דתל"שים ממה שאנחנו חושבים.

מרבית המחקרים המבקשים להצביע על אחוז גבוה של דתל"שים בציונות הדתית מבוססים על נתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ונתוני סקר מכון 'פיו', המצביעים על שיעור של 41.8% ו-40.1% (בהתאמה) של אנשים שגדלים כדתיים והופכים בבגרותם למסורתיים או חילונים.

כפי שפינקלשטיין מראה, עיון מעמיק בנתונים, תוך התייחסות לגילאים השונים של המשיבים ולמאפיינים הייחודים של חלק מהמגדירים את עצמם כמסורתיים, מלמד שבפועל בקרב בני 50-20 ניתן לשער שאחוז הדתל"שים נמוך בהרבה ועומד על כ-25%.

המחקר שנערך על ידי אריאל פינקלשטיין, מצביע על הבדלים גדולים בין אחוזי החילון של מבוגרים לצעירים. כך, בעוד שבקרב הדור מעל גיל 50 שיעור העוזבים את הדת עומד על 52.9%, בקרב צעירים בגילאי 49-18 שיעור העוזבים את הדת עומד על 29.9%.

לטענת פינקלשטיין: "מכיוון שבדרך כלל גיבוש הזהות הדתית מסתיים עד גיל 30 הרי שלא ניתן לייחס את הפערים המשמעותיים הללו בין הדורות לעזיבה עתידית של הדת הצפויה כאשר הצעירים יתבגרו. הדבר מלמד כי הנתונים המוצגים בדרך כלל על היקפי עזיבת הדת מושפעים מהיקף רחב של חילון בקרב ילידי שנות ה-20 עד שנות ה-60. היקפי החילון בתקופה זאת – הקשורים ככל הנראה להגירה מארצות האסלאם לישראל ולמאורעות השואה – היו גבוהים במיוחד, אך נראה שהדבר אינו מלמד על מגמות עדכניות של היקפי החילון בחברה הדתית-לאומית כיום".

בנוסף,  המחקר של פינקלשטיין מלמד כי רבים מהמסווגים כדתל"שים הם אנשים הטוענים שגדלו בבית דתי וכיום הם מסורתיים-דתיים או מסורתיים, אך בפועל אורח החיים של רבים מהם הוא דתי. בנתוני הסקר החברתי נמצא כי 40.5% מאלו שגדלו בבית דתי והפכו למסורתיים או חילונים מגדירים את עצמם כיום מסורתיים-דתיים. אלא שמתוך הגברים המסורתיים-דתיים 30% הולכים באופן קבוע ותמידי עם כיפה.

כמו כן, נמצא כי רק 42.7% מהמסורתיים-דתיים שגדלו בבית דתי השיבו כי במהלך חייהם הפכו לפחות דתיים, לעומת 42.3% שטענו שמידת הדתיות שלהם לא השתנתה לאורך חייהם ו-15% שטענו שהם הפכו ליותר דתיים. במקביל, בנתוני סקר פיו נמצא מצד אחד ש-35% מאלו שגדלו בבית דתי הפכו למסורתיים (ועוד 5% הפכו לחילונים), אך מנגד מבין שאלו שגדלו בבית דתי והפכו למסורתיים, 42.1% מעידים על עצמם שהם שומרים בקפדנות על המסורת הדתית היהודית.

לאור זאת טוען פינקלשטיין כי "הקיטלוג האוטומטי כדתל"שים של אנשים שגדלו בבית דתי ומגדירים את עצמם כמסורתיים-דתיים או מסורתיים, חוטא להבנת המסורתיות ומתעלם מכך שחלק ניכר מאנשים אלו מקיים אורח חיים שמבחינה סוציולוגית ומבחינת קיום המצוות זהה כמעט לחלוטין לאורח חיים דתי, ורבים מהם בעצמם טוענים שמידת הדתיות שלהם לא השתנתה לאורך חייהם".

בנוסף, פינקלשטיין מראה כי בנתוני הסקר החברתי עצמם – ללא התחשבות בגיל ובמאפיינים הייחודיות של המסורתיים – ישנה ירידה משמעותית בעשור האחרון בהיקף אלו שגדלו בבית דתי והפכו למסורתיים-דתיים, מסורתיים או חילונים: 50.5% בשנת 2007 לעומת 41.8% בשנת 2018. עם זאת, כאמור, גם בנתוני 2018 בשילוב הפרמטר של הגיל והמאפיינים הייחודים של הקבוצה המסורתית, פינקלשטיין מעריך כי אחוז הדתל"שים בקרב בני 50-20 עומד על כ-25%.

שמואל שטח, מנכ"ל תנועת נאמני תורה עבודה הזמינה את המחקר מסביר כי "בדיקת הנתונים נעשתה לאור התחושה כי השיח על 50% דתל"שים בציונות הדתית הוא מופרך ומנותק מהמציאות. ואכן, הבדיקה העלתה שלפני שמסיקים מסקנות מהירות מסקרים, חובה לבדוק ביסודיות את בסיסי הנתונים".