תנועת נאמני תורה ועבודה, גיבשה מסמך הקורא להסדרת סוגיית הדת והמדינה. והיא מבקשת להביא את המסמך לאישור, כבר בהסכמי הקואליציה הקרבים ובאים.

על פי המסמך, למשל, כל נציגי הממשלה והכנסת בוועדה למינוי דיינים יהיו נשים בלבד. כלומר: שר או חבר כנסת שירצה לשבת בוועדה ייפסל מסיבות מגדריות. ההחלטה תחסום את נציגי הסיעות החרדיות מלשבת בוועדה, משום שיש בהן גברים בלבד.

סעיף נוסף במסמך מציע כי נציגי הכנסת, הממשלה והציבור בוועדה לבחירת רבנים ראשיים, יהיו נשים בלבד. גם כאן, גברים ייפסלו משום שהם גברים, ולא יוכלו לייצג את הציבור בוועדה לבחירת רבנים ראשיים.

הלאה, דיינים יוכלו לבהחר רק אם יש להם השכלה כללית מינימלית. המסמך אינו קובע מהי השכלה כללית מינימלית, אך הוא חוסם את דרכם של אלה שלמדו במשך שנים רבות בישיבות, אך אין להם תעודה רשמית המכירה בהשכלתם. או במלים אחרות, את החרדים.

עוד קובע המסמך כי משרדי הפנים והדתות, וכן ראשות וועדת הפנים של הכנסת, תימסר רק לסיעות אשר יש להם גם נציגים דתיים וגם חילוניים. כוונת הניסוח הזה, למעשה, היא שוב להדיר את הסיעות החרדיות מהתפקידים האלה. אבל כיון שבמדינה דמוקרטית אי אפשר לומר "החרדים פסולים לתפקיד", נמצא ניסוח אלטרנטיבי.

ומה עם הדתיים? למעשה, אם מסיבה כלשהי תתפטר איילת שקד מהכנסת (כגון אם תתמנה לשרה ותחליט שהיא איננה מעוניינת לשאת בשני התפקידים), תפסל גם סיעת 'הבית היהודי' מלשאת בתפקידים האלה. כמו כן, יתכן מאד שבכנסת הבאה לא יהיו נציגים חילונים בבית היהודי, וגם במקרה כזה הוא יפסל מלשמש בתפקידים האמורים.

גיורים ונישואין

סעיף נוסף במסמך קובע שכל שלשה רבני רשות מקומית יוסמכו לתת תעודת גיור. כלומר: שלשה רבנים בכל רחבי הארץ, אפילו אם הם רבנים צעירים שזה עתה יצאו מהישיבה, יוכלו לסמוך על דעתם המקלה ולגייר אנשים למרות שהם מיעוט מבוטל בקרב הציבור הרבני, ודעתם עומדת עומדת נגד עמדת הרבנים הראשיים ורוב רבני הארץ.

המדינה תהיה חייבת להכיר בגיור שלהם. לא רק המדינה, המסמך קובע שכל רב יהיה חייב לרשום את אותו גר או גיורת לנישואין. כלומר: אם ימצאו שלשה רבנים בכל הארץ שסוברים כדעה מסויימת וכל שאר הרבנים סוברים להיפך, יוכלו השלשה לחייב את כל שאר הרבנים לקבל את דעתם.

במסמך ישנם גם סעיפים שאינם ברורים דיים. למשל בנושאים כמו הסדרי נישואין ושבת, ייושמו המלצות מתוך אמנת גביזון-מדן. נזכיר שבמבוא לאמנת גביזון-מדן נאמר שהאמנה היא גיבוש הסכם שבו ויתר כל צד על עקרונות החשובים לו תמורת ויתורים מהצד השני. הויתורים לא ניתנו בחינם אלא אך ורק בתמורה, ולכן אין לקבל חלקים מתוך האמנה אלא או לקבלה בשלמותה או שלא לקבלה כלל.