במשך עשורים מתלוננים המוני בית ישראל על כך שהמגזר החרדי – מכוח כלי הנשק של "משברים קואליציוניים" – השתלט אט אט על מנגנוני הדת בישראל.
השתלטות שהביאה את המערכת למקום בו היא נמצאת היום, להפיכתה למערכת שאינה פונה ואינה קשובה לגוונים השונים בעם ישראל, כזו שאינה מאפשרת לאישה להספיד את יקירה בעת קבורתו כפי שעושים חברה קדישא בערים מסוימות, שאפילו חלקים במגזר הדתי מעדיפים להדיר רגליהם ממנה ולפנות לגורמים אלטרנטיביים, בעיקר בכל הקשור לענייני נישואין.
במשך עשורים, ממערכת בחירות אחת למשנה, ירידת כוחה המנדטורי של המפד"ל הביאו לכך שעם כל התלונות, המגזר הציוני- דתי אינו מסוגל ואפילו אינו מתיימר לתת אלטרנטיבה דתית למצב הנוכחי, ופעם אחר פעם נאלץ לבלוע צפרדעים בדמות זלזול הרבנות בתלמידי חכמים ציונים.
בין אם מדובר בביטול הרטרואקטיבי הגורף של גיורי הרב דרוקמן, או דחיפת מקלות בגלגלי העגלה של צהר ופגיעה בהליך הנישואין של מאות זוגות. מול כל אלו עמדה הציונות הדתית בחוסר מעש, כמו גם חוסר יכולת.
ואז הגיע נפתלי בנט, והבטיח למגזר בפרט ולעם ישראל בכלל ש"משהו חדש מתחיל". הציבור התאהב, או הטיל פיקפוק, אך אינו יכול להתעלם מהעובדה הניצחת כי "הבית היהודי" – הגילגול דור שלוש של הפועל המזרחי, עשתה היסטוריה – כמות המנדטים שלה גדולה מכמות המנדטים של המפלגה החרדית הגדולה והמשפיעה ביותר, ש"ס, ואין מה שמונע ממנה לתת את הטון באחד הנושאים הבוערים ביותר על סדר היום הישראלי.
המערכה האמיתית בתקופת בחירות אינה כלל יום הבחירות, ואפילו לא בעת פרסום התוצאות הסופיות, אלא בימים הפוליטיים שאחרי, כאשר על ראש הממשלה להרכיב קואליציה ולחלק את העוגה לכל הנאבקים עליה. רבים מבני הציונות הדתית תוהים אלו תיקים ידרוש בנט. מדברים על תיקי השיכון והפנים, אפילו אופציית החינוך עלתה, אך המוזר הוא שאף אחד מהתסריטים לא מדבר על תיק הדתות, וזאת למרות ששעת הכושר של השיח הנוקב על שאלות של דת ומדינה הם עכשיו.
יחסו של מוסד הרבנות לרוב הלא חרדי (והמתגייר, ע"ע סרטון "כוכבית גיור" בקמפיין הבחירות של ש"ס) בישראל, ויחסם אליה, הוא מהשאלות הכואבות והבוערות ביותר כיום בישראל. ברוך ה', המגזר הציוני- דתי (שככל הנראה מינה ברוב מוחלט את נפתלי בנט כשלוחו הפוליטי למרות שהאחרון שואף לתת מענה לשאלות שאינן מגזריות בלבד) נמצא כיום במקום בו הוא מסוגל לתת לכך מענה בדמות יוזמות מבורכות של ארגון רבני צהר או בדמות התמודדות הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון צהר, לרב ראשי.
במצב כזה, יהיה זה עוול להשאיר את תיק הדתות בידיים הנוכחיות שהן ידיים חרדיות. לטובת כלל עם ישראל על המגזר לקרוא לבנט "בידך הכוח לשנות הפעם את מוסד הרבנות, דרוש את תיק הדתות".
==
לילך בן צבי היא אשת תקשורת וסטודנטית לתואר שני במינהל ציבורי.
תגובות
בנט לא יהיה בממשלה.
לא רק הרב הראשי מדובר גם בשינוי מעמיק במועצות הדתיות, במכוני הגיור, בבתי הדין ובמינוי רבני ערים. בכל אלה יש משקל רב לזהות העומד בראש משרד הדתות, ולכן זהו תיק קריטי. לא רק עבור ה"דתיים", אלא בעיקר עבור החילוניים, ועבור יחסי דתיים-חילוניים, ובכלל דמותה היהודית של מדינת ישראל. חשוב להדגיש מעל כל במה - זה לא נושא מגזרי כלל וכלל. אנו לא זקוקים לכך עבור "ג'ובים" אלא להיפך - למיגור מכונות הג'ובים המשומנות שעובדות במשרדים האלה, והורסים את פניה של היהדות. לכן אני פונה לכל חברי הבית היהודי ולבנט בראשם: לצד תיק כלכלי חברתי חשוב, תדרשו במלוא התוקף גם את תיק הדתות! למען עתיד המדינה!
חוץ מהרב סתיו מסכים יש לנו עוד מועמדים טובים - הרב סתיו לא מתאים כי הוא מארגון צהר הנתמכת ע"י קרן אביחי (הקרובה לרפורמים). כדי שלא נגרום לקרע בציבור הדתי לאומי אסור לבחור ברב סתיו. החלפת המשרות בחברא קדישא ובמועצות הדתיות זה צעד מבורך.