אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

מענישים את הילד? זו הבעיה עם השיטה הזו

כולנו למדנו שהשיטה הפשוטה ביותר להגיב להתנהגות של ילד צריכה להיות תגובה של 'עונש' או של 'תגמול', אך במבחן התוצאה לדרך הזו יש כמה בעיות שכדאי להיות מודעים אליהן

לתת עונשים לילדים - מה הבעיה עם זה?
  (צילום: שטארסטוק)

הסכמה הידועה היא כי להתנהגות של ילד צריכה להיות תגובה של 'עונש' (כשהוא עשה משהו שאסור), או של 'תגמול' (כשהוא עשה משהו כהלכה). על פי התפיסה הזו, כשהילד 'משלם מחיר' על מעשיו = כלומר מקבל עונש, כך הוא יבין שלא כדאי לו לעשות את זה שוב. חשוב להעמיק בהבנה של עיקרון זה.

כמעט בכל הדרכת הורים שאני מקיימת, מגיע הרגע בו ההורים שיושבים מולי מופתעים מדרכי התגובה האפשריות. מה שאני מציעה להורים, הוא פעמים רבות מנוגד לחלוטין לכל מה שלימדו את ההורה על איך נכון ולא נכון להגיב עוד מאז שהוא עצמו היה ילד.

עוד באותו נושא

במקום לפתור לילדים את הבעיות, זה מה שתעשו:

קחו לדוגמה כשילד (חס וחלילה) נוגע בטעות בתנור החם: הוא נכווה והחוויה משאירה את חותמה עליו. סיפור התנור מספר על תוצאה פשוטה של החיים, על רגע בו החיים לימדו את הילד שיעור חשוב.

העונש, הוא ניסיון של ההורה להיות 'החיים עצמם', להחליף את התפקיד שלהם וללמד את הילד בעצמו – דרך תחושה קשה/אשמה/לקיחת משהו שהילד אוהב/ביטול משהו שכבר הובטח לילד וכדומה – את השיעור הנדרש. מדוע סיפור התנור וחינוך הילד לא אותו הדבר? בכמה אופנים:

1. מקור התגובה

הילד מקבל את התגובה מההורה ולא מנסיבות החיים = הרגש הנלווה לתגובה, 99.9% מהפעמים – כעס. ההורה כועס ומגיב מתוך הרגש הזה (אני מכירה גישות חינוכיות המנסות לחנך את ההורה לא לחוש כעס ברגעים אלה, לדעתי זה לא טבעי ולא נכון)

הילד נותר עם כעס על עצמו או על ההורה (צילום: שטארסטוק)

2. התחושות שההורה מעביר 

התחושה שמועברת לילד מההורה באותה סיטואציה, היא תחושת כוחנות, הכנעה ואפילו תוקפנות לפעמים. המסר העובר הוא: 'אני ההורה חזק יותר ממך, ולכן אני יכול לקחת ממך את..' (הזכות לראות תכנית בשבוע הקרוב/הבילוי עם החברים/הנייד ועוד).

ומה לדעתכם התחושה שמציפה את הילד ברגע שהוא חש את הכוחניות של ההורה? האם נראה לכם שהוא מפנים את הערך שההורה היה מעוניין שיפנים? האם הוא יושב ומהרהר כיצד לתקן את דרכיו? הילד- כועס!!

3. התוצאה

הילד נותר עם כעס על עצמו או על ההורה: "פעם הבאה אימא לא תתפוס אותי….פעם הבאה אני אתחצף אליו יותר..", וכו'. או על עצמו: "כנראה שאני באמת ילד רע אם אבא צריך להעניש אותי ככה", "מה יהיה איתי?", "אני ממש ילד רע", וכו'.

עכשיו חשבו רגע, האם אלו התחושות שרציתם שהוא ירגיש? האם נראה לכם שמתוך תחושות אלו, נעשית באמת למידה? אני בספק גדול. האם אתם תרצו ללמוד מאדם שהתנהג אליכם בתוקפנות והכניע אתכם? האם תחושו אליו קירבה רגשית? יש דרך אחרת. יש כמה דרכים אחרות. צאו למצוא אותם.

==============================

נעמה וקסמן- עובדת סוציאלית ומדריכת הורים

אם בכתבה נמצאה טעות או פרסומת לא ראויה. דווחו לנו >
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו