לאחר שהיה נראה כי הבית היהודי יהיו הפתעת בחירות 2013, הגיע יש עתיד וטרפו את הקלפים.

הסקרים של ערב הבחירות לא נתנו ללפיד מעבר ל-10-12 מנדטים ובכל זאת נרשמה הפתעה, שכרגע נראה כי הקולות נלקחו בעיקר מהליכוד ומהבית היהודי.

קנקנים של דיו עוד ישפכו בניסיון להסביר את המהפך הזה והשוויון של הגושים שנוצר, כשהכותרות יאשימו את נתניהו בהפסד, אבל לא צריך להספיד את ארתור פינקלשטיין ובנימין נתניהו.

בניצוחו של ארתור פינקלשטיין יצא לתקשורת הקמפיין האגרסיבי כנגד הבית היהודי ומועמדיה. ההרגשה מהשטח הייתה שהקמפיין של הליכוד מכפיש את כל הציונות הדתית, ואכן נפתלי בנט כינה זאת "ירי בתוך נגמ"ש" פשוטו כמשמעו.

ובאמת כל חובש כיפה סרוגה כולל ציפי חוטובלי ומשה פייגלין שאלו את עצמם למה הקמפיין לא מתמקד בלפיד, שלי או ציפי, שהרי מהם אנחנו רוצים לקחת קולות לכיוון המחנה הלאומי.

כעת כשהתפרסמו תוצאות הבחירות אני מרשה לעצמי להעלות קונספירציה שתסביר אולי מה רצה נתניהו להרוויח מהבחירות האלה.

בבחירות הפנימיות בליכוד, הכיפה הסרוגה שלטה ואם לא הדתיים לאומיים עצמם אז רוחם הימנית לאומית היא שהכתיבה את רשימת המועמדים ויצרה רשימה לאומית אמיתית, לא מזגזגת וערכית.

אלקין, חוטובלי ופייגלין בפנים, מרידור, איתן ודיכטר בחוץ, מבחינת נתניהו זה היה עלול להיות חלום בלהות, וכדי להתעורר מהחלום הוא ביצע מהלך גאוני, שיחליש את כוחו ויחזק דווקא את המתחרים.

ההכפשות של מועמדי הבית היהודי והצגתם כ"קיצוניים" במשך שבועות, היה מכוון גם נגד הרשימה שלו. לנו, זה נראה תמוה אבל הכול היה על מנת לחזק את יאיר לפיד (או לבני לחלופין).

מבחינת נתניהו, לפיד חזק עדיף על בנט חזק. ב'יש עתיד' ישנם 19 חברי כנסת, רובם ככולם טירונים פוליטיים, שיודעים (או שידעו) שזו הכנסת היחידה בה יכהנו. מבחינת נתניהו הרבה יותר קל לשכנע ולהבטיח הבטחות לחבורה שכזו מאשר ל-19 ח"כים ליכודניקים ימניים וערכיים או 15 אנשי הבית היהודי.

נתניהו, ידע כי הוא ירכיב את הממשלה הבאה, אך זו תהיה ממשלת מרכז, כשהקולות האידיאולוגיים בליכוד, ובעיקר בבית היהודי איבדו את ערכם. כעת הוא יכול להתחיל להרכיב ממשלות כרצונו, כשלכל משימה הוא יוכל להציב קואליציה יציבה. עם לפיד נגד החרדים, או עם החרדים ולפיד נגד המתנחלים.