עד לפני שבוע הרב רפי פרץ היה מותג. טייס, ראש מכינה מוערך עם אלפי תלמידים, רב צבאי ראשי, וגם סוג של מנהיג הציונות הדתית, עם יכולות פוליטיות סבירות.

הוא הגיע כמושיע של הבית היהודי, והצליח לייצב את המערכת. מערכת הבחירות באפריל הייתה הצלחה עם 5 מנדטים (+1 של בן דהן), בסיומה לא רק שבנט קרס מתחת לאחוז החסימה, אלא הבית היהודי זכתה לייצוג של 4 חברי כנסת.

הרב פרץ לא זכה ליום אחד של חסד במערכת הפוליטית. 'כתבי חצר' של הימין החדש, ניהלו קמפיין כבר למחרת פיזור הכנסת, כדי להדיח אותו מראשות הרשימה ולשים במקומו את איילת שקד – זו שכזכור פירקה את הבית היהודי ולא עברה את אחוז החסימה. בנקודה הזו היה צריך הרב פרץ לעצור, להגיד – אני מחויב קודם כל למי שעזר לנו לצלוח את אחוז החסימה – בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר – ולקבוע עובדות עם הסכם ריצה מחדש של "איחוד הימין". באותה נקודת זמן היה צריך לומר, אם בנט רוצה לבוא למקום 6, הוא מוזמן.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

מוטי יוגב פורש מהרשימה, בגלל בעיות אמינות

עד הנקודה הזו, התנהל הרב רפי פרץ ברוב האספקטים בצורה טובה, אפילו מצוינת עבור אדם שנמצא בפוליטיקה מספר חודשים ספורים. התמנה לשר החינוך – השיג אמון מבית ומבחוץ. ומשם הכל התחיל להידרדר.

במקום לסגור את הקצוות בתוך הבית פנימה, יועצי התקשורת שלו, יעצו לו להראות שהוא הבוס, ושלחו אותו לראיון בערוץ 12 אצל מראיינת קשוחה כמו דנה ויס. התבטאות גרועה על טיפולי המרה, פתחה נגדו קמפיין להטב"י, שחבר לקמפיין של הכתבים הבנטיסטים, ומשם יומיים אחר כך החלה הקריסה. הויתור לשקד על המקום הראשון, היה השלב הראשון בכדור השלג. הפניית העורף לעוצמה יהודית הגיעה לפארסה עד סגירת הרשימות, והביאה לכך שהבית היהודי נחתכה בחצי, לשני נציגים בלבד בכנסת, כשלבנט ושקד יש 3.

גם בנקודת הזמן הזו, הרב רפי עדיין היה פוליטיקאי סביר, עם הישגים, עם מעמד, שבניהול נכון יותר של המצב, וכמה ויתורים היה משיג שקט, והסכם טוב עם האיחוד הלאומי.

מערכת הבחירות השלישית, החלה בקמפיין מתוך הבית היהודי ומחוצה לו שדרש פריימריז פתוחים. התגובה של לשכת הרב פרץ הייתה חתימה בהולה עם עוצמה יהודית – מהלך שהציב אותו בעמדת כוח מול בנט וסמוטריץ'. באיחוד הלאומי נכנסו להלם, והמהלך כמעט הוכתר בהצלחה.

מאסון תקשורתי לפארסת הפרת ההסכם

אלא שאז הגיעו 5 ימי האסון. ההחלטה ההזויה לצאת לראיון בעיתון עוין כמו 'ידיעות אחרונות', ערב החלטה על הרשימה, צריכה להירשם בדפי ההיסטוריה כהחלטה האומללה ביותר שקיבל יועץ תקשורת מעולם. הכותרת הראשית עם תמונה שחורה של הרב רפי, עם טקסט אנטי להט"בי, יצרו קמפיין שלילי שתפס גם אנשים במגזר שתפסו את הראש במבוכה בשאלה: "למה?".

במרכז הבית היהודי ביום שני, התברר כי לרב פרץ אין שליטה במפלגה שלו, והשטח בוער נגדו. אם הקלף של הבית היהודי היו פעילי השטח המאורגנים יחסית, גם אותו הצליח הרב רפי לשחוק.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

הכינוס האחרון של מרכז הבית היהודי (צילום: סרוגים)

משם, העניינים הידרדרו אפילו יותר. כשכבר כמעט נחתם הסכם עם סמוטריץ', החליטו בבית היהודי להתחכם וניסו לסחוט עוד קצת את הלימון, מה שגרם לסמוטריץ' לפוצץ הכל וללכת לבנט – שהבין שלבד הוא לא שווה את אחוז החסימה. בחתימה עם הימין החדש, העביר סמוטריץ' את המושכות לבנט, ועכשיו הקרב היה 2.5 המנדטים של עוצמה מול ה-4 של בנט. הקרב עדיין היה שקול, אלא שאז בנט החליט לתקוע טריז במחנה האויב, כשהודיע כי לא ישב עם בן גביר. מכפיל הכח של הרב רפי, יצא למעשה מן התמונה, והוא מצא את עצמו בברירה בין קרב נואש על אחוז החסימה עם בן גביר, לבין התבזות עצמית כדי להציל את מה שנשאר.

בשעות הערב, הוא עוד היה נחוש, אלא שאז נכנס לתמונה נתניהו, שיודע כי רבנים סרוגים קלים לכיפוף כשראש הממשלה רק מסתכל עליהם, ולמעשה גרם להפרת ההסכם עם בן גביר ולזחילה אל הימין החדש. הנבזות הושלמה, כשבבית היהודי העדיפו את שרה ב"ק על פני מי שקיבל את אמון המרכז – מוטי יוגב, במהלך שהראה חוסר אמון פנימי וחיצוני כלפי השותפים.

בשורה התחתונה, לבית היהודי יש כרגע נציג אחד בלבד ברשימת 'ימינה', שפל של כל הזמנים. פרישה של הרב רפי מהכנסת (חוק נורבגי, בחירות ליו"ר וכו') תמחק את המפלגה לחלוטין.

בתוך חמישה ימים, הפך הרב רפי, מאיש חינוך מוערך עם אלפי תלמידים, רב צבאי ראשי, ופוליטיקאי סביר, לדמות לא אמינה, נכלולית ונבזית. פוליטית הוא גמור, אף אחד לא יעשה איתו הסכמים, גם כדמות חינוכית מוצב מעליו סימן שאלה בוהק, כמפר הסכמים. בתוך חמישה ימים חיסל הרב רפי פרץ את המותג שנקרא הרב רפי פרץ.