חבר הכנסת והשר לשעבר מהליכוד, בני בגין, מפרסם הערב (ראשון) בעמוד הפייסבוק שלו, פוסט ארוך בו הוא תוקף את ראש הממשלה בנימין נתניהו ומאשים אותו בשימוש בתנועת הליכוד לצורך היחלצות ממצבו המשפטי.

"שני ציוני דרך חשובים בתולדות מפלגת השלטון, הליכוד, נקבעו לאחרונה, וסימני השאלה שהיו תלויים מעל יושב-ראש הליכוד בנימין נתניהו הפכו לסימני קריאה", כתב בגין ופירט:" ב-21 בנובמבר 2019 הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, "בלב כבד אך בלב שלם", כי החליט להגיש כתב אישום חמור נגד נתניהו על מרמה, הפרת אמונים ואף שוחד. כעבור שישה שבועות, ב-1 בינואר 2020, הגיש מר נתניהו ליושב-ראש הכנסת בקשה לחסינות מפני העמדתו לדין, ובאותו ערב, בעודו פועל למניעת בירור עניינו בבית המשפט, מר נתניהו הודיע חגיגית לציבור: "אתייצב בבית המשפט לרסק את כל העלילות המופרכות נגדי". אבל לא עכשיו. בעתיד. כשיתפנה. כדי להצדיק את החסינות נכתב בבקשה, בין השאר, ש"כתב האישום נגד ראש הממשלה הוגש בחוסר תום לב". ללמדנו, שלדעת מר נתניהו, אביחי מנדלבליט הגיש את כתב האישום נגדו בזדון ליבו".

בגין המשיך וכתב: "עתה גלוי וידוע כי מר נתניהו דרדר לשפל עמוק את צירוף האותיות מ-ח-ל בפתק הליכוד המסורתי בקלפי, וצמצם אותן למשמעות אחת: "מתן-חסינות-לנתניהו". עכשיו ברור שבכוונתו לדחות את הדיון בבקשת החסינות שלו לכנסת הבאה, ואז, אחרי הבחירות, הוא ינסה להשתמש לצרכיו הפרטיים בכל פתקי מחל שיוטלו לקלפיות, כדי לנצל את כוחו הפוליטי לטובתו האישית: השגת רוב בכנסת הבאה להענקת חסינותו, ולהימנעות מבירור משפטי של האישומים החמורים נגדו. לניצול כזה של כוח השלטון למטרות אישיות קוראים שחיתות".

"משטרת ישראל החלה בבדיקת חשדות נגד מר נתניהו לאחר שאלה עלו בעקבות חקירותיהם של אחרים. לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, בזהירות רבה, התיר את המעבר מבדיקות לחקירות, בהגבילו אותן לחשדות העיקריים בלבד, תקף מר נתניהו את חוקרי המשטרה, על שבדו כביכול עלילות שווא נגדו. אחריהם בא תורם של משפטני הפרקליטות המתאנים לו, לאחר שהם "תפרו לו תיקים".

"בערב שבו הודיע היועץ המשפטי לממשלה על הגשת כתב האישום, עלה ראש ממשלת ישראל להתקפה כוללת, נוראה, מחושבת וזדונית על רשויות אכיפת החוק, שיזמו נגדו כביכול "הפיכה שלטונית" כדי להדיחו מתפקידו. בשבוע שעבר הגיע גם תורו של היועץ המשפטי לכנסת, אייל ינון, לאחר שהגיש חוות-דעת שלא תאמה את תוכניותיו של מר נתניהו, ואמש תקף אותו הלה בגסות האופיינית לו לאחרונה. אדם שכך נוהג ועל גבו שק האשמות כה כבד, אינו ראוי ואינו יכול לשמש בתפקיד ראש הממשלה. אמנם חוק יסוד: הממשלה מאפשר זאת, אבל מה שהחוק מתיר אינו בהכרח מה שרצוי והולם, כי השיקולים הציבוריים, החברתיים והחינוכיים גוברים".

"אזרחי ישראל ראויים לראש ממשלה שצעירים נושאים אליו את עיניהם בהערכה ותומכי הליכוד זכאים למנהיג הפועל בהגינות, ולא לאדם שעל התנהגותו הם מתנצלים בפני חבריהם. וחזקת החפות, מתריסים מגיניו של מר נתניהו, אבל מה עם חזקת החפות?! ובכן, המונח המשפטי החשוב הזה אינו נוגע לעניין שלפנינו. הוא מציין הסכמה חברתית חיונית במדינת בני חורין, שעל פיה הנאשם זכאי כל עוד לא קבע בית המשפט אחרת. לכן טועים בעלי הרצון הטוב, המאחלים לנאשמים שיצליחו להוכיח את חפותם, ומר נתניהו אינו צריך להוכיח את חפותו – התביעה היא שצריכה לעמול כדי לשכנע את שלושת שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים באשמתו".

"חזקת החפות תעמוד לו בבית המשפט, אבל סעיף 18 בחוק יסוד: הממשלה, שכותרתו "הפסקת כהונה של ראש הממשלה מחמת עבירה", אינו מבוסס על חזקת החפות אלא על חשיבותה של יציבות השלטון. לכן, החוק הזה מאפשר לראש הממשלה להמשיך בכהונתו גם לאחר הרשעתו בבית המשפט המחוזי, כלומר גם לאחר שחזקת החפות שלו כבר התפוגגה ואיננה. חזקת החפות אינה קשורה לכהונת איש ציבור המבקש להתמיד בתפקידו הרם גם לאחר שהוגש נגדו כתב אישום, וזאת בדומה לזכות השתיקה".

"לפני שנים רבות פנה אליי איש ציבור שנחשד בפלילים וחקירתו התארכה, וביקש שאמחה על כך בפומבי. היה ידוע שהחקירה התמשכה גם עקב הקפדתו, בעצת עורך דינו, על זכות השתיקה השמורה לו. אמרתי לו: עליך לבחור באחת מן השתיים: בעמידתך על זכות השתיקה בחקירה או בהמשך כהונתך כאיש ציבור; המוסר הציבורי אינו מאפשר לך להחזיק בשניהם יחדיו. על איש ציבור, כמי שנהנה מזכויות מיוחדות, חלות גם חובות מיוחדות".

"השריפות שמצית מר נתניהו חורכות את כל העומד בדרכן, אך כדאי לשים לב לעובדה שרוב חברי סיעת הליכוד בכנסת מתרחקים ממוקדי הבעירה, ואינם מגינים בפומבי על התנהגות זו. גם הם מבינים שמנהיגם מתכונן להשתמש בפתקי מחל שבקלפיות כדי לפתור את הסתבכותו בפלילים; גם הם יודעים שניצול רבבות מצביעי מחל תמימים למטרותיו האישיות של מר נתניהו מבטא הפרת האמון שבין בוחרים להנהגתם. מעשה רע כזה ראוי לא רק לגינוי ולהוקעה אלא למסקנה פוליטית, גם אם קשה לרבים, בקלפי ביום הבחירות".