בפסק הדין שפורסם הערב (חמישי) הודיעו שופטי בית המשפט העליון כי עתירתם של העיתונאי ברוך קרא ותוכנית המקור לחשיפת הקלטות מסויימות של ח"כ גבי אשכנזי והיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מפרשת הרפז הנמצאות תחת צו איסור פרסום תדחה.

בפסק הדין כתב השופט נועם סולברג: "בל נשכח שחשיפה עיתונאית היא שהביאה את פרשת הרפז לידיעת הציבור – וטוב שכך. אולם אין בהותרת צו איסור הפרסום על כנו משום פגיעה בחופש העיתונות, או בזכות הציבור לדעת, אלא מידה טובה של מתינות, ושמירה על מעמדה הנעלה של הזכות לפרטיות".

"הציבור סקרן, כָּמֵהַּ למידע, לבטח כשבאישי ציבור בכירים עסקינן. אל לנו להתפתות ולהרוות את צמאונם של הסקרנים, לפרסם חומרים רגישים מכל הבא ליד. שומה עלינו לקיים איזון אמיתי ושקול, לתת את הדעת על פגיעה אפשרית בפרטיות, או באינטרסים אחרים, מול העניין הציבורי שבפרסום החומר המבוקש. אין הצדקה לצמצם את צו איסור הפרסום על השיחות שהוקלטו בלשכת הרמטכ"ל, ולפרסם את השיחות שביקשו 'המקור'".

סולברג סיים: "פרשת הרפז חשובה, זכות הציבור לדעתהּ מומשה; ענייננו כאן, בשולֶיה. ההגנה על הפרטיות במה שנוגע לתריסר שיחות הטלפון הנדונות, גוברת על זכות הציבור לדעת את תוכנן".

"שיחות הרמטכ"ל הן בגדר סודי-הסודות"

השופט דוד מינץ הוסיף: "כל אשר אדם אומר עלול להיגלות ביום מהימים ולהעמיד אותו בסכנת היחשפות. עם זאת, אין משמעות הדבר שפרטיותו של אדם הפקר. אדרבה, לשם כך קיימת מערכת איזונים הבאה למנוע גלישה של מידע שמקורו במתחם הפרטי אל עבר המרחב הציבורי הפרוץ".

השופט אלכס שטיין כתב: "שיחות הרמטכ"ל הן בגדר סודי-הסודות של מערכת הביטחון. סודיות זו אינה מגנה רק על התכנים הביטחוניים של השיחות, היא נועדה לאפשר לרמטכ"ל לבטא את עצמו בחופשיות כשדעתו נתונה כל-כולה לענייני צבא וביטחון ואיננה מוסחת כהוא זה על ידי החשש שמא ייכשל בלשונו, אשר עלול לגרום לו לברור את מילותיו בקפידה בכל משפט ומשפט שיוצא מפיו".

כזכור, פסק הדין מגיע בעקבות דיון שהתקיים בבית המשפט העליון בעניין הסרת צו איסור הפרסום מעל 16 שיחות שהוקלטו במהלך פרשיית הרפז, בה מעורבים הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי, שכיום משובץ במקום הרביעי במפלגת כחול לבן, והיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שבאותה עת היה פרקליט צבאי ראשי.

לטענת קרא ו'המקור', העניין הציבורי בפרסום 16 השיחות המבוקשות עצום. הנימוק העיקרי הוא שאשכנזי הצטרף לזירה הציבורית-פוליטית וכי הוא מייעד ואף מציג עצמו בפני ציבור הבוחרים כמועמד לתפקיד בכיר. בשל כך, למידע על אופן ההתנהלות המקצועית בלשכתו של אשכנזי עם גילוי דבר קיומו של מסמך הרפז, יש ערך ציבורי רב ועל כן מדובר במידע שלציבור זכות להכיר ולדעת לגבי אשכנזי.

מערכת 'המקור' וקרא עתרו בעבר לבית משפט השלום והמחוזי, ונדחו.

פרשת הרפז

כזכור, פרשת הרפז שהסעירה את המדינה ובשיאה הוכרזה כנסיון הפיכה צבאי של המטכ"ל נגד שר הבטחון, הסתיימה לפני כארבע שנים ללא כתבי אישום וללא חשד בפלילים נגד אף אחד מהמעורבים.

היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, הורה על הרחבת חקירת הפרשה והעברתה למשטרת ישראל לאחר ששוכנע כי יש הצדקה למצות את החקירה הפלילית, נוכח חשדות לאיסוף מידע תוך ביצוע עבירות פליליות, "ולתוכנית כוללת" מצד לשכת הרמטכ"ל לאיסוף חומרים נגד שר הביטחון ואנשי לשכתו, במטרה לפגוע במי מהם, תוך שימוש באזרחים ועיתונאים, והכל לכאורה ממניעים פוליטיים, וכדי לסכל החלטות של הדרג המדיני, לרבות מינויו של גלנט לרמטכ"ל.

החקירה כללה פעולות מגוונות, שבוצעו בידי צוות רחב, לרבות הקשבה לכמעט 100 אלף שיחות, שהוקלטו במערכת ההקלטה האוטומטית בלשכת הרמטכ"ל. כן נגבו 138 הודעות של  המעורבים. בסיומו של דבר הורה היום היועץ המשפטי לסגור את תיקי החקירה נגד כל המעורבים.