אהוד ברק ליועמ"ש: הציבור חייב לשמוע עמדה עקרונית
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ניסה מול בג"ץ להשהות את האפשרות שיביע חוות דעת בנושא הקמת ממשלה על ידי נתניהו תחת כתב אישום, ברק: "למה לא לקבוע באומץ שנאשם בשוחד איננו ראוי?"
לאחר שבג"ץ דחה היום (חמישי) את בקשת היועמ"ש לדחות את חוות דעתו, מגיב אהוד ברק: "למה לא לקבוע באומץ שנאשם בשוחד איננו ראוי לכונן ממשלה חדשה".
כזכור, לפני הדיון שייערך בשבוע הבא בבג"ץ על קבלת המנדט לנתניהו בעקבות כתב האישום שהוגש נגדו, פנה מנדלבליט לעליון בבקשה שהדיון במשפט יהיה רק ביחס לשאלה אם לדחות את העתירה על הסף או לדון בה לגופה.
בהודעתו של מנדלבליט לעליון נכתב כי השופט גרוסקופף הורה ליועמ"ש להגיש את חוות דעתו, אך אותה חוות דעת היא חלק מהסעדים המבוקשים בעתירה וביהמ"ש עוד טרם דן בסעדים אלו וכל שכן שעדיין לא הכריע אם בכוונתו לדון בסוגית כשירות ראש ממשלה שמואשם בשוחד לגופה: "בנסיבות אלה, וכל עוד לא התקבלה הכרעה", נכתב בפניית מנדלבליט, "היועמ"ש סבור שאין בסיס משפטי לחייבו להגיד עמדה מטעמו לגופ של דברים כפי שמבקשים העותרים, טרם דיון בעתירה וללא הוצאת צו על תנאי ואחר מכן צו מוחלט".
לדבריו, על בית המשפט לדון קודם בעצם השאלה האם בית המשפט צריך לעסוק בכשירות ראש ממשלה המואשם בשוחד: "או לדחות את העתירה על הסוף או לדון בה לגופה".
עוד הוסיף מנדלבליט כי לאחר הכרעת העליון בנושא הוא יגיש את עמדתו בעניין "תוך שתינתן השהות המתאימה לכך".
כאמור, בג"ץ דחה את בקשתו וביקש ממנו להעביר את חוות דעתו על האפשרות שנתניהו יוכל להקים ממשלה תחת כתב אישום.
ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק כתב על כך בחשבון הטוויטר שלו: "השתגענו?! האם היועמ"ש מנסה להכתיב לעליון את גדר הדיון ופסיקתו?".
"למה לא לקבוע באומץ שנאשם בשוחד איננו ראוי לכונן ממשלה חדשה, אולם (אם זו עמדתו) היות וזה לא כתוב בחוק הוא ממליץ לא להתערב בתהליך. זאת יכולה להיות גם הכרעתו של בג"צ".
ברק סיים את דבריו: "הציבור חייב לשמוע עמדה עקרונית. הוא כבר יידע מה לעשות".
פרופ' רות גביזון: הטלת המנדט על נתניהו – לא שאלה לבית המשפט
פרופסור רות גיבזון, מומחית לפילוסופיה של המשפט ומשפט חוקתי, כתבה ביום שני בעמוד הפייסבוק שלה פוסט בו היא פונה אל בית המשפט בבקשה שלא לדון בעתירה כנגד הטלת המנדט להרכבת הממשלה על ראש הממשלה המכהן, בנימין נתניהו, וזאת בשל היותו מצוי תחת כתב האישום שעל הגשתו הצהיר היועץ המשפטי לממשלה.
גיבזון כתבה כי היא מציעה לבית המשפט כי: "יודיע בבירור שהוא נמנע מרצון מן ההכרעה המשפטית בשל אי שפיטותה. אני מבקשת שלא יפסוק כי בשל שתיקת החוק או בשל הוראות המאפשרות לראש ממשלה תחת כתב אישום לכהן עד הרשעה חלוטה התמודדותו וכהונתו חוקיות".
"אני מבקשת גם שלא יפסוק כי יש איסור משפטי על התמודדות ועל כהונה. אלא שיאמר בפה מלא כי החוק הכתוב אינו חד-משמעי, וכי פרשנות מרחיבה של החוק כדי לענות על השאלה הזאת (שלעתים יכולה להיות מתבקשת) אינה בתחום סמכותו".
גביזון הוסיפה: "השאלה אם כתבי אישום בשחיתות פוסלים ראש ממשלה מלהמשיך לכהן או להיבחר מחדש ולהרכיב ממשלה חדשה – בייחוד כאשר כתבי האישום ברורים ומוצגים באופן מלא וגלוי בפני הבוחרים – היא שאלה שבהעדר חוק ברור צריכה לקבל מענה מציבור הבוחרים עצמו. זו כרגע אינה שאלה משפטית, אלא שאלה פוליטית כמעט טהורה".
"אין לשופטים כשירות מיוחדת לתת לה מענה שתהיה לו לגיטימציה ציבורית. בדמוקרטיה, ההכשר לפעילות השלטון מבוסס על המנדט שקיבלו מהבוחרים. השאלה איננה מה אומר החוק. החוק עמום. יש בו פנים לכאן ולכאן. לכן השאלה היא מי מחליט".
עוד כתבה: "לגבי זהות ראש הממשלה המיועד אין שום עדיפות לשופטים או משפטנים. המחליטים הם הבוחרים, מנהיגי הציבור, ונשיא המדינה שסמכותו להטיל את הרכבת הממשלה על פי החוק. אי הבהירות בחוק משמעה כי שיקול הדעת של כל אלה בהחלטתם למי להצביע, במי לתמוך ציבורית ועל מי להטיל את הרכבת הממשלה אינו מוכתב על ידי החוק".
לסיום כתבה גיבזון: "זה המצב המשפטי הקיים. וזו לפי דעתי חובתם של השופטים. הן כלפי שבועתם והן כרשות שלטונית הכרחית וחיונית בדמוקרטיה כמשטר של איזונים ובלמים".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו