שבוע חלף, מאז התרגיל המפתיע שעשו בבית היהודי לאיחוד הלאומי – כשחתמו הסכם על ריצה משותפת עם מפלגת עוצמה יהודית, ובאיחוד הלאומי עדיין מתבצרים בשתיקה הנעלבת שלהם, כאילו היו מתבגרים בני 15.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

נחתם הסכם, הרב רפי ובן גביר

המהלך שביצעו הרב רפי וניר אורבך, סינדל למעשה את סמוטריץ', שדרש איחוד מפלגות ובחירות פנימיות על הראשות והרשימה – כשהוא בטוח שהיה משיג את המקום הראשון – ומצד שני, לא הוציא אותו לגמרי מהמשחק, אלא השאיר לו את המקום השני ברשימה – בה היה גם בשתי הבחירות הקודמות. לא נעים, אבל גם לא נורא. זה לא שפתאום הוא נדחק אחורה ברשימה, כפי שהציעו לבן גביר בבחירות האחרונות, וגם אופיר סופר שיוצב במקום החמישי נמצא במקום ריאלי מאוד.

השתיקה של האיחוד הלאומי, נועדה ליצור לחץ לשם פתיחת ההסכם, כדי להשיג יותר במסגרת הרשימה המאוחדת, אלא שכולם יודעים שאקדח האיומים של סמוטריץ' ריק. כל יום שעובר בשתיקה נעלבת מרחיק את האפשרות לבחירות פנימיות במרכזי המפלגות. ורעיון הפריימריז הפתוחים, נפח את נשמתו עוד לפני חתימת ההסכם שביצע בו וידוא הריגה. כל מיני תרחישים מוזרים לפיהם סמוטריץ' יחבור לבנט ושקד וישאיר את עוצמה יהודית והבית היהודי לבד, הם יותר שעשוע אינטלקטואלי מאשר איום ממשי.

זוכרים את ההפצרות האלה?

תריבו אחר כך

סמוטריץ' כפוליטיקאי ותיק (5 שנים בכנסת), כבר צריך לדעת, שלפעמים אתה חוטף מכות. הטענה שמגיע לו המקום הראשון ברשימה היא טענה מבוססת, אבל בסיבוב הזה הוא הפסיד. אמנם מדובר בהפסד קטן, בסך הכל האינטרסים שלו נשמרו, גם אם לא הצליח להגדיל אותם. שבוע שלם של קמפיין בחירות שגם ככה קצר, בוזבז על ההיעלבות, באופן שלא קידם את סמוטריץ' אישית ולא את הרשימה שתרוץ בבחירות.

רק לפני חצי שנה, סמוטריץ' התחנן לבן גביר לוותר על האגו ולהצטרף לרשימת 'ימינה' גם אם במקום נמוך יותר ממה שציפה לו. אז הנה הגיעה שעת המבחן. גם על הדרישה המוצדקת לאיחוד המפלגות, אפשר לטעון את מה שהאיחוד הלאומי החליט לשים בראש הקמפיין רק לפני שנה: "רצים ביחד עכשיו – מתווכחים אחר כך".