פרס ביקורת התקשורת של האגודה לזכות הציבור לדעת ע"ש אברמוביץ', הוא אחד הפרסים החשובים בברנז'ה העיתונאית.

מעבר ל-5,000 הדולרים, אותם מקבל הזוכה, הפרס הוא מעין אמירה כי מקבלו העז לצאת נגד הזרם המרכזי של התקשורת. מאז נוסד הפרס זכו לקבלו עיתונאים בכירים כדמות יואב יצחק, מתי גולן, חגי סגל, אמנון דנקנר, יעקב אחימאיר, קלמן ליבסקינד ועוד.

מאז ניתנה האפשרות כי את אחד משני הזוכים יבחר הקהל, זכה אתר הביקורת הימני לאטמה, ותנועת 'ישראל שלי' בראשות איילת שקד. רשימת המועמדים לפרס השנה נסגרה לפני מספר שבועות והיא מכילה חמישה מתמודדים. "סרוגים" ממליץ על אחת מהן כראויה ביותר לזכות בפרס.

חני לוז

את חני לוז, תושבת בית-אל, אתם ודאי מכירים מהטור השבועי שלה בשבועון "בשבע" וגם מסדרת הכתבות שפרסמה באתר 'סרוגים'. לוז עזבה את מקצועה בתחום ההיי-טק ומזה 14 שנים עוסקת לוז, במאבק לייצוג הולם בתקשורת גם לצד הימני של המפה. (כמה דוגמאות: רמי יצהר ממשיך לשדר בגל"צ, לשמאל מותר לכנות מתנחלים בשם סרטן, מי משתיק את ההצתות שמבצעים ערבים? והאלימות בעמונה ממשיכה להיות מושתקת)

בשש השנים האחרונות עובדת לוז, במרכז תדמי"ת (תגבור הדמוקרטיה במדיה הישראלית), שעוקב אחר ההטיה לכיוון שמאל בתקשורת הישראלית. מרכז תדמי"ת, שולח פניות למנהלי תחנות הטלויזיה והרדיו בדרישה שיאזנו את שידוריהם. הם קראו שלא לתת במה בגל"צ לשדרים שהשתמטו משירות, ודרשו התנצלות אחרי שאחת השדרניות הטיפה בשידור חי לסרבנות.

בתדמי"ת גם דרשו להשתמש במונח "תג מחיר" על כריתת 1,600 עצים בדרום בידי בדואים כתגובה על הריסת בתים בכפרים לא חוקיים. את עבודתה עושה לוז בתמורה למשכורת נמוכה ביחס למה שיכולה הייתה להרוויח בהיי-טק או אילו הייתה מתחברת אל הממסד.

בשנה האחרונה מפעילה לוז קבוצת פייסבוק בשם "אין עניין לציבור – מה שהתקשורת הסתירה ממך ובו דיווחים על כל האירועים שביצעו ערבים נגד יהודים ולא זכו לכותרות, מיידוי אבנים ועד רציחות שמושתקות.

בקיצור, גם אישה גם דתייה, גם מתנחלת וגם עושה עבודת קודש למען שוויון באמצעי התקשורת.

השתכנעתם? ניתן להצביע עד לי"א בשבט, 22 בינואר. כל אחד יכול להצביע פעם אחת באמצעות מספר תעודת הזהות שלו. אז רוצו להצביע לחני לוז באתר האגודה לזכות הציבור לדעת