פרשת וישלח: יעקב מול עשיו, ההליכה מול הדילוג

הקושי של יעקב להצטרף לעשיו מתברר כאן כקושי טכני. אלא שבעומק סיבה זו מונח עיקרון רוחני עמוק יותר – יסודות התפיסה הישראלית יושבים על ציפייה לגאולה איטית וארוכה

פרשת וישלח: יעקב מול עשיו, ההליכה מול הדילוג
  (צילום: שאטרסטוק)

לקראת סיומו של המפגש והתפצלות הדרכים ביניהם, מציע עשיו ליעקב להמשיך את מסע חייהם יחד: "וַיֹּאמֶר נִסְעָה וְנֵלֵכָה וְאֵלְכָה לְנֶגְדֶּךָ". יעקב אבינו, משיב לעשיו תשובה טכנית הנראית כניסיון התחמקות מנומס: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנִי יֹדֵעַ כִּי הַיְלָדִים רַכִּים וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר עָלוֹת עָלָי וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד וָמֵתוּ כָּל הַצֹּאן". לטענת יעקב, ילדיו ומקנהו לא יוכלו לשאת את קצב ההליכה והדבר עלול לסכן את חייהם. לכן מציע יעקב עצה אחרת:

"יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה".

לאור המלאכה העומדת בפניו, מעדיף יעקב להתנהל באיטיות: "וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי". את הביטוי "לאטי" מבאר רש"י במקום:

"לאטי – לאט שלי, לשון נחת (ישעיה ח ו) ההולכים לאט, (ש"ב יח ה) לאט לי לנער".

פירושו הראשון של רש"י למילה "לאטי" לקוח דווקא מספר ישעיה, על אף שלפי הסדר הכרונולוגי היה עליו להציב את הפירוש מספר שמואל כראשון בסדר. אפשר שרש"י רואה בהקבלה לספר ישעיה מקור מדויק ושורשי יותר המסביר בצורה מקיפה יותר את תשובתו של יעקב לעשיו. מתוך העמקה בלימוד זה נוכל להבין בצורה בהירה וכוללת יותר את טענתו של יעקב לעשיו.

צילום: ערוץ מאיר

מאיסת מי השילוח

ישעיה הנביא, בבואו לתאר את שורש סיבת החורבן הלאומי, תולה זאת במאיסת מי השילוח: "יַעַן כִּי מָאַס הָעָם הַזֶּה אֵת מֵי הַשִּׁלֹחַ הַהֹלְכִים לְאַט וּמְשׂוֹשׂ אֶת רְצִין וּבֶן רְמַלְיָהוּ". ההערצה לרצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל מוכרזת כמאיסה במי השילוח, מאיסה שעתידה להמיט חורבן על העם. עלינו להבין, מה עומד ביסוד תוכחה זו? מהו החטא הנורא המתגלה במאיסת מי השילוח?

השילוח הוא מעיין השוכן בדרום ירושלים וממנו היו שותים בני ירושלים. על מנת להקל על יושבי העיר השתדלו מלכי יהודה להביא את מימיו לעיר. נביעתו של המעיין איננה יוצאת דופן כלל וכלל, אלא להיפך – מעיין השילוח הוא מעיין קטן שמימיו זורמים לאט. אופיו של המעיין היווה סמל למלכות בית דוד המתנהלת על מי מנוחות ומבקשת לכונן מלכות שלוה ורגועה. נמצא ש"העם הזה" הם האנשים מבני יהודה, שנמנו עם סיעתם של פקח בן רמליהו ורצין מלך ארם, מאסו וזלזלו במלכות בית דוד ובקשו למרוד בה וללכת אחר הרעש והצלצולים של מלכות ארם ושומרון.

חזקיה, מלך יהודה באותם ימים, מתואר בקרב חז"ל כאדם צנוע ועניו האוכל מעט ירקות בסעודתו. לעומת חזקיה, פקח בן רמליהו, מלך ישראל, עסוק במסיבות ראוותניות, סעודות יוקרתיות ואורח חיים מושחת. שורש הביקורת כלפי עם ישראל פונה אל עצם הערצתם את הדמויות של רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו, הסגידה לאורח חיים חיצוני ורדוד מעין זה היא מקור הקצף. ההתנכרות למלכותו של חזקיה הבונה את עם ישראל בתהליכים איטיים ומדודים – בה מונח שורש החורבן, "יַעַן כִּי מָאַס הָעָם הַזֶּה אֵת מֵי הַשִּׁלֹחַ הַהֹלְכִים לְאַט".

יעקב ועשיו – ההליכה מול הדילוג

כפי שראינו יעקב אבינו סירב להצטרף להליכה עם עשיו בטענה ש"הַיְלָדִים רַכִּים וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר עָלוֹת עָלָי וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד וָמֵתוּ כָּל הַצֹּאן". לכאורה, הקושי של יעקב להצטרף לעשיו מתברר כאן כקושי טכני. אלא שבעומק סיבה זו מונח עיקרון רוחני עמוק יותר – יסודות התפיסה הישראלית יושבים על ציפייה לגאולה איטית וארוכה. השליחות אליה נשלח עם ישראל לעולם חותרת אחר תיקון עמוק של האנושות כולה, תיקון מעין זה אינו מסוגל ללכת מהר.

יעקב אבינו הוא בעל מלאכה, אין זו מלאכה אליה הוא מחויב מפאת חייו האישיים אלא מפאת חיי האומה הישראלית והאנושות כולה. סירובו להצטרף לדרך עם עשיו נובע דווקא מפני הדאגה לאנושות כולה. הערבוב בין המהירות והדילוג על שלבים נחוצים המופיעה בחייו של עשיו, לבין ההכרח של יעקב לבנות את כל צדדי האישיות, הן הרוחניים והן החומריים, גורם לפיצול בין השיטות. יעקב פונה למגמה ארוכת טווח ועשיו פונה לפיתוח העולם הפיזי-מעשי של הבריאה.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
9 תגובות - 9 דיונים מיין לפי
1
מאמר מעניין כתיבה מדהימה
מיכל | 13-12-2019 9:26
אהבתי מאוד את הרעיונות
2
נופת צופים
ד"ר פרוכטר | 13-12-2019 9:27
אשריך
3
גיא אמיר
לייטנר יעקב | 13-12-2019 9:44
מאמר חדשני ומעמיק יישר כח.
4
שילוב מדהים בין הפירושים
אורי אמיר | 13-12-2019 10:08
אשריך על הרעיון
5
רעיונות מדהימים
דוד נאמן | 13-12-2019 10:45
כתיבה מדהימה
6
בני יעקב יגיעו לבסוף לשעיר בבשורה של "ישראל"
משה אהרון עו"ד | 13-12-2019 11:03
בסד וישורון. אמר לו עשיו ליעקב לא אצה לי הדרך שעוד מלאכה רבה לפניי בטרם יתקיים הכתוב שייכתב בהמשך : וזרח משעיר למו. ושעוד חזון למועד.להיותי : חובב עמים ושעוד קודם צריך שתתקיים בי ההכשרה לאמור : וַיֹּאמַר, יְהוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ--הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן, וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ; מִימִינוֹ, אשדת (אֵשׁ דָּת) לָמוֹ. ג אַף חֹבֵב עַמִּים, כָּל-קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ; וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ, יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ. ד תּוֹרָה צִוָּה-לָנוּ, מֹשֶׁה: מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב. ה וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם, יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. הנה כי כן המלאכה עוד רבה והילדים רכים ואינם בשלים לקיים ייעודם שכלל אין בי עוד רבבות של קודש. ולא אש - דת אמת לימיני.. שגם עוד לא התקיים בי : קהילת יעקב . לאחד בני יעקב כולם סביב מורשתם לשכללם לכלל : שבטי ישראל לפיכך : ששמי עוד יעקב . ולא הצדיק עדיין קיומו כישראל כתכלית המוסר והיושר להיותי ראוי בשמי הנוסף והמשלים : ישורון לקיים ייעודי ליישר גם את כל העולם סביב ה' אחד ושמו אחד להיותנו כולנו ראויים לאותו המלך האחד המלך המשיח
7
והיה העקוב למישור - זה תיקונו של עולם.
משה אהרון עו"ד | 13-12-2019 11:06
והיה העקוב למישור - זה תיקונו של עולם 13/12/2019 09:55:24 בסד. והיה העקוב למישור . זה מעשה התיקון של היותו של : יעקב ל ישראל. שבשם יעקב דבק חלילה זיק של מרמה. ושהבריות אמרו שגם חלילה יה - עקוב. לפיכך בא השם המתוקן :ישר- אל . שזה גם ייעודו של עם ישראל : להוכיח ולשכנע לכל האדם כי : ישר הוא האל. צורי ולא עוולתה בו. ושה' אחד ושמו אחד
8
משוב לפרשה
אורלי | 13-12-2019 15:12
גיא תמיד מפתיע בחשיבה על הפרשה . כיף לקרוא ולהחכים . תודה
9
יעקב ועשו
משגיח | 14-12-2019 18:35
יעקב ידע שעשו לא מקפיד לאכול בדץ זו הסבה שאמר תעזוב אותי