נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, התייחסה היום (חמישי) לביקורות שנשמעות כלפי מערכת המשפט, זאת במהלך נאומה בכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי בחיפה. בדבריה טענה כי מדובר ב"ביקורת שלוחת רסן, החותרת תחת הלגיטימיות של מוסדות משפטיים במדינת ישראל".

"על מנת שיידע האזרח כי הוא יכול להסתמך על מה שמצווה החוק, עליו לדעת שגם רשויות השלטון כפופות לחוק" אמרה. "אם אין הדבר כך, יכולה כל רשות לשנות את דעתה בכל רגע נתון לגבי החוק ואף לפעול שלא באמצעות החוק".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

השר אוחנה על ניר חפץ במליאת הכנסת (קרדיט: ערוץ כנסת) ארכיון

חיות התייחסה לנושא שבו עוסק הכנס – כיצד יש להגן על ערכי המשפט הציבורי ומוסדותיו – וטענה כי "הצבת השאלה הזו במרכז הכנס מלמדת על הדאגה של מארגניו מן המתקפות על ערכי המשפט הציבורי ועל המוסדות המשפטיים של מדינת ישראל".

"למרבה הצער, אירועים והתבטאויות מהתקופה האחרונה מלמדים כי לא מדובר בדאגה משוללת יסוד" טענה. "לאחרונה מתגברים בקרבנו קולות המבקשים להציג את עיקרון שלטון החוק כ-'שלטון המשפטנים' וכאבן נגף העומדת בדרכה של מה שמכונה על ידי אותם הגורמים 'משילות'. אין טעות גדולה מזו".

"כאשר מתערער אצל האזרח האמון במערכות החוק, מתערערת האפשרות להגן על זכויותיהם של פרטים בחברה, מתערער הסדר החברתי ותחושת הביטחון של הפרט נפגעת" הזהירה. "ככל בשר ודם איש מאתנו אינו חף מטעויות ועל כן בהחלט נדרשים מנגנוני בקרה ופיקוח גם על כל אחד ממשרתי הציבור שהזכרתי. אך בין מנגנונים כאלה ובין ביקורת שלוחת רסן החותרת תחת הלגיטימיות של מוסדות משפטיים במדינת ישראל, תוך הטלת דופי אישי, חסר שחר וחסר אחריות במשרתי הציבור הללו, רב המרחק".

מנדלבליט: "לא יהיה אדם או מוסד שלטוני מעל החוק"

במקביל, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התייחס גם כן למתקפות שנשמעו נגדו בעקבות הגשת כתב האישום נגד ראש הממשלה. "התחושה של רבים בציבור, ובוודאי של הנוכחים פה הערב, היא שערכי המשפט הציבורי והמוסדות שאמונים על שמירתם נמצאים בתקופה האחרונה תחת ניסיונות החלשה ודה-לגיטימציה" אמר. "חשוב להבין שלא מדובר פה על סוגיה משפטית כזו או אחרת, או על מוסד משפטי כזה או אחר, אלא מדובר על ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ועל דמותה של המדינה כדמוקרטיה ליברלית".

"ההגנה על ערכי המשפט הציבורי ומוסדותיו איננה מטרה בפני עצמה. ערכי המשפט הציבורי ומוסדותיו הם ערובה לקיום שלנו במדינה שהדמוקרטיה שלה איננה מתמצית בקיומן של בחירות פעם בכמה שנים, או בכמה חודשים" הבהיר. "הם ערובה לכך שבמדינת ישראל זכויות האדם יישמרו הלכה למעשה; הם ערובה לכך שבמדינת ישראל הכוח השלטוני יופעל לטובת הציבור; הם ערובה לכך שאלו המחזיקים בסמכויות שלטוניות לא יפעלו מתוך שיקולים זרים או מתוך ניגוד עניינים; הם ערובה לכך שהמדינה תנהג בשוויון באזרחיה; הם ערובה לכך שלא יהיה אף אדם או מוסד שלטוני מעל לחוק".

לדבריו, "תנאי יסודי לקיומם של כל אלה הוא עצמאותם של המוסדות המשפטיים – בתי המשפט, הייעוץ המשפטי לממשלה והתביעה הכללית. גופי המשפט ואכיפת החוק במדינת ישראל ממלאים את התפקיד החשוב של שמירת הביטחון המשפטי של אזרחי המדינה, אך האחריות לקיומו של ביטחון משפטי מוטלת על כלל רשויות השלטון, הממשלה על זרועותיה השונות וכמובן גם הכנסת. כלומר, האחריות לכך שערכי המשפט הציבורי יהיו מוגנים מפני פגיעה, ושמוסדות המשפט הציבורי יהיו מוגנים מפני החלשה – מוטלת על כלל רשויות השלטון".

מינוי פרקליט המדינה: "הסמכות נתונה בידי שר המשפטים"

עוד התייחס לסערה סביב מינויו של ממלא מקום פרקליט המדינה, שיחליף את הפרקליט היוצא שי ניצן. "מאחר שאנחנו נמצאים בתקופת ממשלת מעבר, לא ניתן לכנס את ועדת האיתור הנדרשת לשם מינויו של פרקליט מדינה קבוע. לפיכך, נדרש מינויו של ממלא מקום. הסמכות לכך נתונה בידי שר המשפטים, ואף אחד לא חולק על כך" הבהיר. "מדובר בסמכות הכללית המוקנית לכל שרי הממשלה למנות ממלאי מקום לבעלי תפקידים בכירים במשרדיהם – כמאה תפקידים שונים".

עם זאת, מנדלבליט הוסיף כי "הפעלת הסמכות הכללית המתוארת בנסיבות הקונקרטיות של תפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה הינה בעלת משמעויות משפטיות. כפי שמסרתי לפני מספר ימים, והדבר אף פורסם במסגרת הודעה רשמית מטעמי – מינויו של ממלא מקום פרקליט המדינה איננו שקול, בכל הכבוד, למינויו של ממלא מקום של גורם מקצועי אחר במשרדי הממשלה, בכיר ככל שיהיה. משרת פרקליט המדינה היא בעלת מאפיינים מיוחדים – מדובר במי שעומד בראש פרקליטות המדינה. הוא משמש כאחד מראשי מערכת אכיפת החוק והתביעה הפלילית, שני רק ליועץ המשפטי לממשלה, בכובעו כתובע הכללי של מדינת ישראל".

"המאפיינים המיוחדים של משרה זו, בדגש על תחום אכיפת החוק, באים לידי ביטוי גם בדרך המינוי לבעל התפקיד הקבוע של פרקליט המדינה, שנקבעה ע"י הממשלה עצמה באופן שיש בו כדי להבטיח את העצמאות המקצועית של המוחלטת פרקליט המדינה ואת אי-תלותו ברשויות השלטון להן הוא משמש כשומר סף. בהעדר ועדה מקצועית ועצמאית לאיתור מועמד לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה, קמה חובה לכונן מנגנון חלופי, גם אם מצומצם יותר, שישמש לאותה מטרה. לאור זאת, טרם הפעלת סמכות המינוי, נדרש שר המשפטים לקיים היוועצות ביועץ המשפטי לממשלה, אשר משמש כתובע הכללי העומד בראש מערכת אכיפת החוק".

"אין מקום למחלוקות או לעימותים בקשר למינויו של אחד משומרי הסף החשובים ביותר במדינת ישראל. אני בוודאי לא חפץ במחלוקת או בעימות עם שר המשפטים, או עם כל שר אחר הממשלה" הבהיר בסיכום. "אבל גם אין בכוונתי להתפשר בעמידה על העקרונות של שלטון החוק, ועל כך שההחלטה על תפקיד כה חשוב תיעשה באופן שמבטיח את עצמאותו של נושא המשרה, את אי תלותו ואת אמון הציבור בכך".