היום מציינים שנה להבטחה של ראש הממשלה בנימין נתניהו כי 'חאן אל אחמר יפונה בקרוב מאוד'. 365 יום חלפו מאותה הבטחה, שהתקבלה בעקבות לחץ מימין של יו"ר הבית היהודי דאז נפתלי בנט ואביגדור ליברמן.
מאז בנט הספיק לאבד את מקומות בכנסת ולחזור אליה היישר לתפקיד שר הביטחון, אך נתניהו שכבר נחלץ מהמצוקה הפוליטית ההיא לא מתכוון לעמוד במילתו, כפי שעשה באינספור משברים קודמים. נקלעים למשבר – מבטיחים הבטחות גרנדיוזיות – מחכים שהסערה תשכך, ואז חוזרים לשגרה בלי לקיים את ההבטחה.
נתניהו עושה את זה כבר 10 שנים, ולא נראה שדווקא עכשיו הוא מתכוון להחליף את השיטה.
מגרון עדיין מחכה להבטחות של נתניהו
קיץ 2012, בג"צ מחייב את המדינה (זה תמיד בג"צ אשם) להרוס את הישוב מגרון. נתניהו מנסה למנוע תמונות של עקירה וסוגר הסכם עם המתיישבים. פינוי מרצון בתמורה להקמת הישוב במקום מותר. 7 שנים עברו ועדיין תושבי מגרון גרים באתר קראוונים, שנראה כמו מעברה. בחצי השנה האחרונה החלו העבודות להקמת שכונת מגורי קבע, 40 יחידות דיור נבנות מעל שכונת המפונים, אך גם היא עדיין רחקוקה מאיכלוס, אחרי שבע שנים!
הריסות הישוב מגרון. עדיין מחכה להבטחה של נתניהו (אורן נחשון/פלאש90)
כמה שבועות לפני, תושבי גבעת האולפנה בבית אל סוגרים עסקה עם נתניהו, ניסור הבתים שבנויים בצורה לא חוקית ובנייתם מחדש במקומות מותרים. בנוסף הבטיח נתניהו לבנות 300 יחידות דיור חדשות בישוב בית אל.
גם פה, שבע שנים עוברות, הבתים המנוסרים מעלים עובש. את 300 הבתים שנתניהו הבטיח, הוא הספיק בינתיים להבטיח בעוד כמה הזדמנויות שונות. אף אחת מיחידות הדיור הזו לא נבנתה. מה נתניהו הרוויח? שקט תעשייתי מהמתנחלים וממועצת יש"ע שממשיכה לגבות אותו כמעט בכל מהלך. למה? בגלל שהוא הבטיח גם להם הבטחות.
זוכרים שכמעט התפרקה פה הממשלה על סגירת התאגיד?
דרך נוספת של נתניהו לשלוט היא לזרוק פצצה פוליטית לאוויר ואז לברוח. הוא עשה את זה במרץ 2017, ממש עם סיום כנס החורף של הכנסת. נתניהו היה בדרכו להודו לביקור ממלכתי, ואז הודיע כי הוא מבקש לסגור את תאגיד השידור הציבורי. (זה אותו נתניהו שהשווה את עובדי רשות השידור לחמאס, ואז עשה 180 מעלות, וקיבל את העובדים המפוטרים בלשכתו, כדי לשמוע את המצוקה שלהם).
כחלון התנגד, הכתבים הפוליטיים כבר דיברו על פירוק הקואליציה והקדמת הבחירות (עוד דרך של נתניהו לשמור על הקואליציה שלו). עושי דבריו של נתניהו בליכוד (אז היה זה דוד ביטן כיו"ר הקואליציה) כבר דיבר על הצעות חוק לסגירת התאגיד. בסוף נתניהו חזר מהודו, התיישב לנהל את המו"מ עם כחלון והוחלט על פיצול התאגיד בין החדשות לבין הפקות המקור.
מה קרה בסוף? החוק עבר, אבל הוגש נגדו בג"צ. המדינה הגישה תשובות, אבל אז ישראל זכתה באירוויזיון ופיצול החדשות מהתאגיד יביא לאי אירוח התחרות בישראל. המדינה התקפלה ומכל הפיצול לא נשאר כלום. נתניהו קלאסי.
פארסת המגנומטרים
נתניהו מציג את עצמו כראש המחנה הלאומי. הוא אמור להוביל מדיניות ימין, אבל בשורה התחתונה הוא לא מוביל שום מדיניות. או יותר נכון, מוביל מדיניות של אפס מעשה. כשהוא צריך הוא מדבר במסרים מוחלטים של הימין. בפועל הוא לא עושה כלום בכיוון.
קיץ 2017, מחבלים ערבים רוצחים שני שוטרים ישראלים בהר הבית. הממשלה מחליטה על סגירת הר הבית למוסלמים, והצבת מגלי מתכות (מגנומטרים) גם בכניסות המיועדות למוסלמים. הערבים התנגדו והחלו בסדרת הפגנות בשערי הר הבית, כולל הפרות סדר ביהודה ושומרון, וקצת גם בקרב ערביי ישראל.
פחות משבוע לאחר הצבתם, ממשלת ישראל התקפלה בצורה משפילה, והסירה את המגנומטרים מהר הבית בתהלוכת ניצחון של המון ערבי צוהל. טוב, לא את כולם, המגנומטרים המוצבים בכניסה היחידה ליהודים בשער המוגרבים עדיין שם. גם שאר ההבטחות של נתניהו ליד קשה נגד התפרעויות בהר הבית התפוגגו.
במקרה הזה נתניהו בונה על כך שהציבור ישכח לו את ההתקפלויות האלה כשיגיע הבחירות. בינתיים הוא הרוויח עוד כמה שבועות בתפקיד.
עונש מוות למחבלים
אפשר לקחת כמעט כל סוגיה נפיצה בשלטון נתניהו ולראות איך הוא בהתחלה מנסה למסמס אותה, בהמשך משסה את חלקי הקואליציה זה בזה, ולבסוף לוקח עליה קרדיט.
זה היה נכון עם חוק ההסדרה להצלת עמונה, שנתניהו ניסה בכל דרך לטרפד, אך בסוף טען שמדובר בכלל ביוזמה שלו. אגב, החוק המקוצץ, נמצא כעת בדיונים בבג"צ, בו המדינה בצעד חסר תקדים סרבה להגן עליו. אם יתקבל – כמובן הצלחה של נתניהו. ייכשל – בג"צ אשם.
אחת הבעיות הקשות של נתניהו היא המדיניות הרופסת שלו למלחמה בטרור. נתניהו קולט את הזעם של הציבור הימני מול הטרור המשתולל, ובעיקר מול זירות הרצח המזוויעות, ותמיד "מנחה" בציניות אופיינית את הסביבה שלו לפעול, כשהוא יודע שמדובר בהבטחות חסרות כיסוי.
כך למשל, בישר למשפחת סלומון היושבים שבעה על רצח יקיריהם, כי הוא תומך בעונש מוות למחבלים, בעיקר במקרה המזעזע הזה. היה זה נתניהו שהפיל את הצעת חוק 'עונש מוות למחבלים' שהגיש ח"כ שרון גל בתחילת הכנסת ה-20. שמעתם על מחבל שהוצא להורג? לא. כל עוד זה תלוי בנתניהו גם לא תשמעו.
מבטיח לקצץ כספים לרשות, ולא מקיים
גל הרציחות נמשך? פנקס ההבטחות של נתניהו נשאר פתוח וממשיך לחלק המחאות בלי כיסוי. הוא הנחה את היועץ המשפטי, ראש המל"ל, משרד הביטחון ומי לא, לקצץ את הכספים שישראל מעבירה לרשות הפלסטינית שמסיתה לרצח. הוראה כזו יצאה כבר ביולי 2016 (לפני שנתיים וחצי), כמובן שהיא לא התממשה בשטח.
שיתוף פעולה של קואליציה ואופוזיציה העביר חוק מיוחד בכנסת בנושא. הוא עבר בשלוש קריאות, תוך תמיכה גורפת של נתניהו ונכנס לתוקף בתחילת שנת 2019. גם מאז, ישראל לא חסמה אפילו לא שקל אחד מהרשות הפלסטינית. הפעם מדובר בדו"ח שהמל"ל ומשרד הביטחון צריכים לחבר, ולמרבה ההפתעה הוא עוד לא חובר. רק אתמול אישר הקבינט להוציא לפועל את המהלך, שלוש שנים לאחר ההבטחה הראשונה.
בהזדמנות זו נציין כי בקיץ האחרון, בעת שהדרום נשרף בגל 'בלוני התבערה' הורה נתניהו לקזז את הפיצויים לחקלאיים מכספי המסים של הרשות. אתם חושבים שזה קרה?
נתניהו הצביע בעד ההתנתקות
רוצים עוד? נתניהו תמיד מספר איך התנגד להתנתקות, למרות שבפועל הצביע 4 פעמים בממשלה ובכנסת בעדה. איך יכולים לחזור בתשובה? כמובן להצביע על חוק המבטל את תכנית ההתנתקות לפחות בצפון השומרון, שם לישראל עדיין יש שליטה ביטחונית.
13 פעם לפחות טירפד נתניהו את הצעת החוק שהגישה שולי מועלם מהבית היהודי, בתמיכת עשרות חברי כנסת מהליכוד ומשאר הקואליציה. בסוף כנס הקיץ האחרון, תלה נתניהו את העיכוב בפגישה שיש לו בלונדון. הרווח – הצליח למשוך עוד חצי שנה, בלי לעשות כלום בנושא ההתנתקות, מה שלא יפריע לצוות הקמפיין שלו לספר שהוא בעצם התנגד להתנתקות.
פארסת המסתננים, זיג-זג מתווה הכותל
סוגיה נוספת שנתניהו מושך בה את הזמן, היא הפצצה החברתית של המסתננים בדרום תל אביב. 40,000 מהגרי עבודה מאפריקה גרים בתא שטח קטן בדרום העיר והופכים את חיי התושבים לגיהנום. נתניהו הבטיח לטפל, אבל לא עשה כלום. הוא אכן בנה גדר בגבול מצרים שמנעה את הגעת המסתננים, אבל מה עושים עם אלה שכבר פה? נתניהו לא התבייש להבטיח בסיור במקום לתושבים כי יגרש את המסתננים. בפועל – כלום.
שיאה של הפארסה היה כשהודיע על הסכם עם האו"ם לפיו חלק מהמסתננים יורשו להישאר בארץ וחלק יגורשו. ההודעה הזו גררה מבול של התקפות מצד אנשי ימין וליכוד, מה שגרם לנתניהו לחזור בתוך כמה שעות. מאז אין פתרון אחר למסתננים בדרום תל אביב. בינתיים עברו עוד כמה ימים בתפקיד, הבוחרים שכחו, אפשר להמשיך הלאה.
דרך נוספת של נתניהו לשרוד היא להעביר חוקים ואז לבטל אותם כעבור זמן. הזכרנו את תאגיד השידור הציבורי, שנתניהו העביר ואז נזכר שהוא בעייתי וביקש לסגור. אבל מה עם מתווה הכותל. הממשלה העבירה החלטה, המעבירה את ניהול החלק הדרומי של הכותל המערבי לידי הרפורמים.
בלחץ של אורי אריאל אליו הצטרפו החרדים, נאלץ נתניהו להעביר כמה חודשים לאחר מכן, החלטה המקפיאה את ההחלטה הקודמת. נתניהו קלאסי – לא מבטלים, מקפיאים – מאז לא התקדם כלום, והסוגיה גם היא, איך לא, עברה להכרעת בג"צ – גוף השלטון היחיד בישראל שמסוגל כנראה לקבל החלטות.
סוגיה כמעט זהה, היא חוק הגיוס, לפיד עוד הספיק להעביר את החוק לפני שפוטר מהממשלה בכנסת הקודמת, אך עם כניסת החרדים הם דרשו לבטל את כל חוק הגיוס של לפיד. נתניהו התרצה, החוק אכן עבר, אבל שוב בג"צ האיום התערב לנתניהו בממשלה והקפיא את החוק. כעת המצב הוא שאין חוק גיוס בתוקף, נתניהו החליט לפזר את הממשלה, הרוויח עוד חצי שנה שקט בנושא, ויחכה לקואליציה הבאה לראות איפה זה עומד.
הבטחות לא עולות כסף
להבטחות נתניהו לקדם מהלכים שבסוף לא יוצאים לפועל, כלחץ מביקורת ציבורית, אפשר להקדיש ספר שלם. נסתפק כאן בשלוש דוגמאות.
יו"ר השדולה למען ארץ ישראל יואב קיש מעלה את הצעת החוק 'ירושלים רבתי' לחיבור ערים וישובים מסביבי לירושלים, כולל כאלה מחוץ לקו הירוק, לעיר הבירה. נתניהו כמובן תומך ומבקש לקדם. מה נעשה עם זה – כמובן כלום. התירוץ – התנגדות אמריקנית למהלך.
תשעה באב האחרון, קהילת הלהט"ב סוערת בעקבות אפליית הורים הומואים לאימוץ ילדים. הם משביתים את המשק ומפגינים בתל אביב. נתניהו בתגובה תומך בהצעת חוק של אמיר אוחנה מהליכוד לאימוץ ילדים גם לזוגות גברים. נעביר את הצעת החוק הבטיח נתניהו. בינתיים פוזרה הממשלה ולך תדע. הרוויח עוד חצי שנה.
נתניהו הבטיח כי יהרוס בתי מחבלים בתוך 48 שעות. אפילו להבטחה של ליברמן לחיסול הנייה בתוך 48 שעות, היה יותר סיכוי להתקיים.
