האם חייבים להקביל פניו של הרבי מסאטמר שיגיע מחר לארץ?

אדם אינו חייב להקביל פני כל תלמידי החכמים שבדור, במיוחד שב"ה, יש כיום הרבה תלמידי חכמים. אדם חייב רק להקביל פני רבו – הכוונה לרבו המובהק. בנוסף, גם אם הרב אינו רבו המובהק, אך הוא גדול הדור, אזי  דינו כמו רבו המובהק.

לכן, מי שהוא תלמיד מובהק של הרבי מסאטמר, חייב ללכת להקביל פניו.  ומי שלא תלמיד מובהק לא חייב, אבל בוודאי שמותר. אמנם, לגבי השאלה האם הרבי מסאטמר הוא גדול הדור או לא – יש מחלוקת.

ובאמת מי גדול הדור? לנו התשובה פשוטה – גדול הדור הוא מרן הרב קוק. למעשה, מרן הרב קוק לא רק גדול הדור, הוא גדול של דורות, כדברי רבינו הרב צבי יהודה. אבל באמת יכולה להיות בזה מחלוקת. אחד אומר רב זה הוא גדול הדור, והשני אומר שרב אחר גדול הדור. ייתכן שיש שחשבו שהרמב"ם הוא גדול הדור, ויש שחשבו שרבנו תם הוא גדול הדור. יתכן אפילו שכל אחד גדול במובן אחר. כמו שאמר הרבי מגור שלא שייך למצוא איזה חג יותר גדול. בפסח זה פסח, בשבועות זה שבועות, בכל חג, החג עצמו הוא הגדול. כך יכול להיות, שיש כל מיני גדולי הדור. ואם כן ייתכנו כמה גדולי הדור.

בכל אופן, תלמידיו של הרבי מסאטמר חושבים שהוא גדול הדור. אמנם, אחרים לא חושבים כך. ויוצא, אם כן, שוב, שאין חובה ללכת להקביל פניו של הרבי מסאטמר.

האם אין איסור להקביל פניו?

למה שיהיה אסור?  יש אומרים: אם לרבין יש דין "בוגד", אז קל וחומר שלרבי מסטמאר יש דין "בוגד". אבל אנו נוקטים לפי כל הפוסקים, ראשונים ואחרונים, שלרבין אין דין "בוגד" וממילא גם לאדמו"ר מסטמאר אין דין "בוגד", חלילה, ובוודאי שאין איסור להקביל פניו.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

אהוד ברק על שלוש השבועות (ערוץ הכנסת)

כיבוד כל תלמידי החכמים

רב ששופך בוז ועלבונות על המדינה ועל רבנים וכדו' זה נושא עדין מאוד. מצד אחד תלמיד חכם שמבזה תלמידי חכמים אחרים זה דבר חמור מאוד. אבל גם אז צריך ללמד זכות כמה שאפשר על אותו הרב. למשל, היה גדול בדור הקודם שהיה מבזה את כל הרבנים. אמר עליו הרב זווין: "הוא משוגע – הוא לא נורמלי, זה  לימוד זכות". יש גם תלמידי חכמים שיש להם סגנון דיבור חותך וחריף מאוד. את כולם הם מכנים: אפיקורסים, כופרים, שקצים, וכדו'. זה סגנון דיבור. להסביר שזה הסגנון שלו – זה גם סוג של לימוד זכות. אנחנו לא אומרים שזה בסדר לדבר ככה, אבל מנסים ללמד זכות.

על כל פנים, באופן פשוט, זה דבר חשוב לכבד את כל תלמידי חכמים. לא צריך לבזות אותם, גם אם יש מחלוקת חריפה מאוד בהלכות ציבור. מסופר בסנהדרין (צט, א) שהיה רב אחד גדול, רבי הילל (להבדיל מהילל הזקן, בר הפלוגתא של שמאי) שאמר שהמשיח לא יבוא. זו בוודאי אמירה חמורה מאוד. כולנו מחכים ומצפים שיבוא המשיח, והוא בשלו: "לא – אין משיח". ענה לו רב יוסף: "שרא ליה מריה לרבי הילל". מבאר שם רש"י: "ימחל לו הקב"ה שאמר דברים אשר לא כן".

אם כן, אנו רואים שלמרות חומרת דבריו הוא לא ביזה אותו. על פי זה יש את תשובת הרדב"ז (ח"ד ס' קפז), שגם רב שאומר דברים מקולקלים, אף שעל אותם דברים בוודאי צריך להכות על קדקוד סברתו בששים מכות אש, אבל לא בגלל זה צריך לבזות אותו.

גם מרן הרב קוק מביא דין זה בתוך קונטרס "ישוב משפט", בהלכות ציבור. שם הוא מבאר ע"פ הירושלמי (סנהדרין נ, א) שאומר שכל המבזה תלמיד חכם אחד דומה למי שמוציא אבן אחת מכיפה של אבנים, שאם נתרועעה אחת מהן, נתרועעה הכיפה כולה (מאמרי הראי"ה 55). להתחיל לבזות תלמידי חכמים זה כמו לשבת על חבית מלאה בחומר נפץ – לא ידוע מתי היא תתפוצץ ומי ייפגע, כך בביזוי תלמיד חכמים אי אפשר להשתלט על זה ואי אפשר לדעת איפה זה ייגמר. אם אדם מבזה רב אחד יצא שביזה את כולם.

כך ראינו בעיננו, גם שהרבי מסאטמר הקודם כתב דברים חריפים מאוד – רבינו הרב צבי יהודה מעולם לא ביזה אותו על דבריו, אף על פי שעמד בדעה ההפוכה לדבריו. פעם שמע פסק חמור בשמו ורק אמר: "זה לא נכון". רבינו הרב צבי יהודה אף נזף בתלמידים שהתבטאו על הרבי מסאטמר בחוסר כבוד, ולא נתן להם להמשיך לדבר.